שאלות ותשובות

מאת: אוהד צור עו"ס מטפל אל-סם פתח-תקווה

שאלה: אני בת  עולה 16 לכיתה י"א. אני לא ממש שותה ולא מעשנת לא סיגריות ולא שום דבר אחר. פה ושם קצת אקסל, או מיץ תפוזים עם טיפה וודקה. כל החברים שלי כן שותים אלכוהול ולא מעט. גם מעשנים גראס, וגם סמי פיצוציות. אני כל הזמן מתרחקת מזה ולא רוצה לנסות, אפילו שמציעים לי. העניין הוא שקודם כל, זה מוציא אותי חברתית מכל המעגל של אלה שכן משתמשים, ודבר שני, לאף אחד מהחברים שלי לא קרה כלום בעקבות השימוש. השאלה היא מה כבר יכול לקרות לי אם אנסה?

תשובה: את מתארת מצב לא פשוט כשאת בעצמך לא מעשנת וגם כמעט ולא שותה (מיץ עם וודקה זה "שתייה" ובפרט כשאת לא יודעת כמה אלכוהול וכמה מיץ יש בכוס), ואילו חברייך שותים ומעשנים גראס ואף סמי פיצוציות. בעצם את מתארת מצב שבו מצד אחד, יש לך קול פנימי שיודע מה מתאים לך ומה לא ואולי גם מנסה לשמור עלייך מדברים שלא בדיוק בא לך לעשות כרגע, ומצד שני, את גם שומעת את הקול של חברייך, שרוצים שתשתכרי ותעשני יחד איתם. את יודעת, אנחנו כמובן לא מכירים אבל נראה לי שאם פנית אלינו להתייעצות זה בגלל שאת יודעת שלא ממש בא לך לעשות את הדברים שחברייך עושים ואת מחפשת דרך שלא לעשות אותם ועדיין להרגיש "אחת מהחבר'ה" ולא להיות יוצאת דופן. אולי גם בגלל זה את רוצה לשמוע שלא יקרה כלום אם תנסי ואולי באמת לא יקרה כלום. מצד שני הנערות והנערים בני גילך, שאני רואה כאן כל יום, כן קרו להם דברים ובעיקר דברים רעים בעקבות עישון. למשל בעיות זיכרון ובעיות שינה, לעיתים בעיות במערכת העיכול ואף מקרים של אישפוז במצב מסכן חיים, בעקבות שימוש בסם פיצוציות. זאת כמובן מעבר לכל הקשיים הרגשיים שהשימוש לרעה באלכוהול וסמים עלול לגרום – מאוד לא הייתי רוצה שחלילה משהו כזה ייקרה לך. לסיכום, אני חושב שאת נמצאת בצומת: מצד אחד רצון לא לעשות דברים שאת לא שלמה איתם, ומצד שני סקרנות לדברים חדשים וגם אולי קצת לחץ חברתי לנסות אותם ולהיות כמו כולם. אני חושב שפנייתך לייעוץ יכולה להיות התחלה של התבוננות על האפשרויות שעומדות בפנייך, עם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. אני מזמין אותך ומקווה שתצרי איתנו קשר ושניפגש בסניף בקרבת מגורייך ושביחד נוכל לחשוב מה אפשר לעשות כדי שתקבלי את ההחלטות שהן הכי נכונות והכי מתאימות לך.

 

שאלות ותשובות

שאלה: לאחרונה התפרסמו מחקרים וידיעות שונות המתייחסות לנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה משימוש בסמים לצעירים מתחת לגיל 30. אני בת 22 שמשתמשת באופן קבוע מגיל 16, שעד עכשיו, אצלי הכל בסדר ולא הרגשתי שום שינוי משמעותי בעקבות השימוש שלי (לפחות 2-3 פעמים בשבוע). האם אני צריכה לדאוג מהעתיד לבוא בעקבות השימוש? האם הנזק שכביכול נעשה – הפיך?  מה דעתכם?

תשובה: על פי ממצאי המחקר שנערך בארה"ב, בקרב מעשני מריחואנה צעירים ומזדמנים, עולה כי אצל אנשים בני 18-25 חלו שינויים באזורי ליבה של המוח, בעיקר בגרעין האקומבנס ובאמיגדלה, האחראיים על וויסות של רגש ומוטיבציה. ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם אלה של מחקרים קודמים, שהצביעו על כך שצעירים פגיעים במיוחד להשפעת מריחואנה מכיוון שמוחותיהם עדיין מתפתחים. חשוב לציין כי מחקר זה, בניגוד לקודמיו, התמקד במשתמשים צעירים ומזדמנים (בין ג'ויינט אחד ל-7 בשבוע). ממצאי המחקר מהותיים ועל פיהם תוכלי להבין כי גם אם את לא "מרגישה שינוי משמעותי" כדברך, מוחך נפגע מהשימוש.

שאלות ותשובות

שאלה:

בני בן ה-17 נוהג לצאת לבלות עם חברים בכל סוף שבוע. הוא מעשן סיגריות ואפילו מודה ששותה אלכוהול (למורת רוחי), לטענתו – במידה. בשבת האחרונה הוא חזר מהבילוי שלו – אחר. הוא נראה "שפוך" אולי אפילו מבולבל. כששאלתי אותו לפשר העניין הוא אמר שהכל בסדר. אני חוששת שהוא לקח גם סמים בנוסף לאלכוהול. מה ההשפעות של שימוש באלכוהול ביחד עם סמים (מריחואנה)?

תשובה:

סמים מסוג מריחואנה וחשיש הינם סמי הזייה. החומר הפעיל בהם הגורם לרגשת ה"סוטול" קרוי THC. זהו חומר פסיכואקטיבי המשבש את פעילות המוח. בשעת פעילותם, סמים אלו מעלים את כמות הדופאמין במוח וכתוצאה מכך נוצרת תחושת ה"היי" והנינוחות כביכול.

לעומתם, אלכוהול הינו סם המדכא את פעילותה של מערכת העצבים המרכזית.

השילוב בין מריחואנה וחשיש לאלכוהול מחזק את השפעתם של כל אחד מהחומרים וכתוצאה מכך המשתמש עלול לסבול מסחרחורות, הזעות, בחילות, חרדה, פראנויה מוגברת ותגובות אלימות.

כמו כן, מאחר והמריחואנה מכילה מרכיבים נוגדי הקאה הוא עלול למנוע מהמשתמש להקיא ובכך לגרום לו להרעלת אלכוהול.

 

שאלות ותשובות

מאת: ענת הוצלר, עו"ס M.S.W  מנהלת אל-סם ת"א גוש-דן

שאלה: אני בת 23, בסוף השבוע האחרון,  ישבתי בפאב עם חברים. אני יודעת שאחד מהחברים משתמש בסמים קשים. כולנו שתינו אלכוהול, עישנו סיגריות, כרגיל. באיזשהו שלב שתיתי בטעות מהכוס של אותו חבר שמשתמש בסמים. מאז אני מאוד מוטרדת ומודאגת. האם אפשר להדבק במחלות דרך שתייה מאותה הכוס?

תשובה: את מעלה שאלה מאוד חשובה, לגבי סיטואציה שקורית בהזדמנויות שונות ואיננה נדירה. חשוב להבין כי, ברוב המקרים לא תתרחש הדבקה, לאחר שתיה מאותה הכוס, למעט מקרים בהם רירית (במקרה זה רוק) של אדם חולה, חודרת לכלי הדם של אדם אחר. אם אין לך פצע פתוח, שריטה בפה וכדומה, הסיכוי  להדבקה במקרה אותו תיארת – קלוש. בכל מקרה, אם את מאוד מוטרדת ניתן תמיד לעשות בדיקות דם כלליות לזיהוי זיהומים דרך קופ"ח.

שאלות ותשובות

מאת: כרם גור וענת הוצלר, עו"ס אל-סם תל אביב

 שאלה:

שמי עדי, אני בן 23. כמו בכל שישי,  ואני נפגש עם החברים שלי, אנחנו שותים קצת אלכוהול, לוקחים מונית ויוצאים לבלות. כל החברים שלי נורמטיביים עובדים/לומדים, כל אחד ממש רציני בנוגע לחיים ולעתיד שלו. הגענו למועדון, ישבנו על הבר שתינו עוד כמה בירות והכל היה טוב… ואז כשהצטרפו אלינו כמה חבר'ה חדשים, דיברנו וצחקנו איתם ובסוף גם שתינו איתם עוד כמה ציי'סרים. הגענו למצב שכולנו היינו ממש שיכורים. אחד מהחבר'ה שהיה שם, גרם לי ולחבר שלי למעוד לשימוש בקוקאין! חשוב לי להסביר אני בחור נורמטיבי, יש לי ראש על הכתפיים ובסמסטר הבא אני מתחיל ללמוד. בחיים לא התעסקתי בדברים האלה ולא חשבתי בכלל על זה. לא עניין אותי. זו הייתה פעם יחידה. מה שנקרא "שורה קטנה". ממש נבהלתי. פתאום התאפסתי על עצמי ואמרתי לעצמי "מה אתה עושה???"  האלכוהול גרם לי לעשות משהו חמור ביותר, השיכרון של אותו רגע גרם לי למעוד! לקחתי את זה קשה וללב, אני ממש רוצה למחוק את היום הזה מהזיכרון שלי, אבל מאז שישי האחרון אני לא רגוע, אני מרגיש שעברתי גבולות שבחיים לא הייתי עובר.

מה עושים במצב כזה?

תשובה:

הזהירות והמודעות שלך לגבי סכנת השימוש בסמים אכן חשובה על מנת להגן עליך מנזקיהם. חשוב מאוד שתפתח מודעות זו גם בנושא האלכוהול.

צריכת אלכוהול באופן לא מבוקר, כפי שקרה לך וכפי ששומעים לא אחת בתקשורת, עלולה להוביל לסיבוכים שונים, כי היא נוטלת מן הפרט את היכולת לבחור את הדבר הנכון עבורו ברגע האמת.

אני מאחלת לך לאור האירוע, שתגביר את משנה הזהירות שלך גם בצריכת האלכוהול ושתצליח לבלות, ליהנות ולשתות בחוכמה ובזהירות.

באשר לקוקאין קצת מידע:

קוקאין הוא סם השייך לקבוצת הסמים המעוררים.

הקוקאין מופק מצמח הקוקה. דרכי השימוש בסם זה הן בהרחה, מריחה, הזרקה והסנפה.

הקוקאין אטרקטיבי לצעירים מכיוון שבשלב הראשון (הנמשך כ 4-6 שעות) המשתמש חש אופוריה, התרגשות, עוררות, תחושות ביטחון, סיפוק ועונג. הוא חש אומניפוטנטי, כל יכול, ועכבות של חוסר ביטחון, ביישנות וחרדה נמוגות. בפועל אין התאמה בין תחושות אלו לבין יכולותיו הריאליות של האדם. מבחינה פיזית ישנה עלייה בלחץ הדם ובקצב הלב.

בשלב השני מופיעים כאב ראש, סחרחורות, חוסר מנוחה ומצב רוח ירוד.

ההתמכרות לסם זה מתפתחת בצורה מהירה וקשה. זוהי התמכרות שאינה רק פיזית אלא גם נפשית- המשתמש מעוניין לשחזר את תחושות הביטחון והעוררות ולאחר זמן מה לסבור כי בלעדיו אין ביכולתו לתפקד כפי שירצה.

כאשר התלות בסם גבוהה הדבר מפריע לתפקוד תקין בכל מישורי החיים ובמקרים קיצוניים יש צורך בתהליך גמילה הכרוך בדיכאון, קשיי ריכוז וחרדות.

מכל האמור לעיל תוכל להבין כי ישנו סיכוי גבוה לפתח תלות בסם הקוקאין. גם אם מדובר בהתנסות חד פעמית היא עלולה לחזור על עצמה ובסופו של דבר המשתמש נבלע בתוך מערבולת שהיציאה ממנה סבוכה ואף מסכנת חיים.

אנו ממליצים לך, במקום להמשיך ולהתעסק במה שהיה ובכך להכניס עצמך יותר למעגל של חרדות, תסכול וחוסר בטחון, זכור את מה שעברת ולמד עצמך גם להתרחק מאנשים שצורכים סמים וגם להגביל את כמות האלכוהול שאתה שותה. אם עדין תחוש רע ומבולבל, אתה מוזמן לפנות לאחד מסניפי אל-סם באזור מגוריך להתייעצות.  

שאלות ותשובות – אוגוסט 2012

שאלות ותשובות / הורים אובדי עצות

שאלה: אני יודע בוודאות שבני בן ה- 22 מעורב בפעילות הקשורה בשימוש בסמים. אני לא בדיוק יודע מה הוא עושה, ההתנהגות שלו השתנתה, אני יודע שהוא גם מרבה לשתות אלכוהול. נודע לי לאחרונה כי יש גם מעורבות של המשטרה בעניין שלו. הוא אמנם עובד ומתפקד, אבל אני כהורה מוצא עצמי חסר אונים, מודאג וחרד לעתידו. מה עליי לעשות?

 תשובתה של עו"ס כרם גור:

 על פי תיאור הדברים ניכר כי בנך מצוי בבעיה בה מצויים צעירים רבים בימינו. כיום התגבשו נורמות חברתיות המייצרות התייחסות אל השימוש באלכוהול ובסמים, כהתנהגות נורמטיבית ואף רצויה בקרב הצעירים. השימוש בחומרים פסיכואקטיבים מלווה את חייהם בצורה דומיננטית, החל במסיבות ובילויים חברתיים וכלה בחיי היומיום. רבים מהם נקלעים למצב של תלות בחומרים השונים והדבר משפיע באופן ניכר על תפקודם ומצבם הנפשי.

המעורבות של המשטרה גם היא מלווה פעמים רבות מצבים אלו מאחר והשימוש בחומרים מצריך עבירה על החוק במקרים רבים ואף מביא למצבים של סיכון גבוה (למשל נהיגה במצב של שכרות).

החרדה שאתה מבטא באשר לעתידו של בנך מובנת וחשובה.

ברמה הפרקטית חשוב מאוד לקיים שיחה עם הבן ולהציף מולו את חשדותיך ודאגותייך. הורים רבים נמנעים ונרתעים  מלדבר על "סמים" ובכך למעשה משמרים את דפוסי השימוש של ילדיהם.

פעמים רבות המשתמשים בסמים ובאלכוהול מכחישים את ההשפעות השליליות של חומרים אלו על תפקודם. לכן חשוב לחשוף בפני הבן את ההשלכות השונות של השימוש, את הסכנות וההפסדים הכרוכים בו.

סביר להניח שבנך יגלה התנגדות לשיתוף פעולה ואף יכחיש מכל וכל את טענותייך. חשוב לא להיכנע ללחץ מצידו כיון שהתנגדות זו מקורה בתלות שפיתח בסם.

עליך לגלות אמפטיה כלפי הבן והבנה באשר לקשייו ועם זאת להיות תקיף וברור באשר למסרים שתעביר לו. חשוב לנסות להבין יחד עם הבן מה ה"רווחים" שהוא מפיק מהשימוש בחומרים השונים והאם אין דרכים אחרות להשיגם. במקביל יש לחשוף בפני הבן את ההפסדים הנובעים מהשימוש, הנזקים המידיים ואלו העתידיים.

חשוב לזכור ששימוש מאסיבי בחומרים פסיכואקטיבים אינו מהווה בעיה בפני עצמה אלא סימפטום לבעיות עמם הבן מתקשה להתמודד. זכור כי לצד הבנת מצבו עליך לבטא אמירה ברורה וחד משמעית מולו שבבסיסה הדרישה להספקת השימוש.

 

לייעוץ ניתן לפנות אלינו 1-700-50-50-55

שאלות ותשובות – מאי 2012

שאלה: בני בן ה-16 נתפס עם עוד כמה חברים ע"י המשטרה והואשם בשימוש בסמים. בני תלמיד טוב, ילד טוב ומתפקד. אני לא מאמינה שיש לו מעורבות בסמים ואני מאוד מודאגת מהמצב אליו נקלע. מה צפוי לו מבחינה משפטית, משטרתית? האם זה כתם לכל החיים?

תשובתו של עו"ס אל-סם מיכאל אמיר:
מהרגע שהגיע מידע למשטרה בדבר חשד לשימוש או הימצאות סם, המשטרה תזמן את הילד / הילדה לחקירה משטרתית בד"כ. לאחר תהליך זה, המשטרה מפנה את הקטין לידי שרות המבחן. תפקידו של שירות מבחן הוא לתת שירות לקטין והוריו על מנת לאבחן את מצבו של הילד ולבדוק האם הוא נמצא בסיכון להתדרדרות נוספת.

במידה והנער/ה נתפס בפעם הראשונה, רוב הסיכויים, שיופנו לגורם טיפולי בקהילה המתמחה בטיפול בתחום זה (כדוגמת אל-סם), אשר יבדוק האם מדובר במעידה חד פעמית או יש סיכון לשימוש חוזר. כמו כן יבדקו האם הנער/ה משתפים פעולה ועושים תהליך משמעותי, כדי להבין לעומק את נסיבות השימוש ואת הסתבכותם עם החוק.

המפגשים  עם הגורם הטיפולי, נעשים באמצעות שיחות (עם הנער ולעיתים גם עם הוריו) ובדיקות שתן, אשר משמשות מדד שירות המבחן לגבי מצבו של הילד.

במידה וישנו שיתוף פעולה ובדיקות השתן תצאנה נקיות – הגורם הטיפולי יעדכן את שירות המבחן כי הנער/ה עבר תהליך משמעותי והתנקה מהסם ורוב הסיכויים שקציני המבחן ישלחו המלצה למשטרה לגנוז את התיק.

במידה ואין שיתוף פעולה והגורם הטיפולי בקהילה יבחין כי  הנער/ה  עדיין נמצאים בסיכון – אזי ישלח דו"ח לשירות המבחן בדבר מצבו וייתכן ששירות המבחן ימליץ למשטרה לא לגנוז את התיק וזאת מתוך אמונה שעמידה למשפט תגייס את הנער להפסקת שימוש.

יש לציין כי שירות מבחן מתבונן באופן מערכתי על תפקוד הילד. מעבר לבדיקות השתן, הוא רוצה לבחון האם יש שינוי אמיתי בתפיסה ובתפקוד של הילד . לכן חוות הדעת של הגורם הטיפולי או בדיקות השתן הם רק מדד אחד בשלל ההיבטים ששרות המבחן שם דגש עליהם.

שאלות ותשובות – פברואר 2012

התמכרות לקנאביס. האמנם?

שאלה: אני מעשן קנביס באופן קבוע כבר 5 שנים. אינני מצליח להפסיק לעשן. היום אני חייל ולמרות שאני מאוד רוצה, אני לא מצליח להפסיק. כל פעם שאני מנסה אני חוזר לעשן מה לעשות?

 

תשובה: קנאביס הוא חומר שיוצר אצל חלק מהמשתמשים תלות רגשית/נפשית ממשית וזאת  בניגוד למיתוס הקיים, שקנאביס הוא סם שאינו יכול לגרום להתמכרות.
במצב של שימוש מאסיבי כפי שאתה מתאר, קשה מאוד בד"כ להפסיק את השימוש בו לבד, ללא התערבות מקצועית.
אתה מתאר שימוש מאסיבי וארוך שנים, שעל מנת להפסיקו ולהצליח להחזיק בכך, מומלץ להבין על איזה צורך עונה השימוש בסם, מה קורה לך מהרגע שבו עולה התשוקה לסם ועד רגע השימוש ובאילו נקודות בדרך, אתה יכול לעשות שינוי שיגרום לך בסופו של דבר להימנע מהעישון.
עוד כדאי לבדוק, איזו התנהלות בחייך אתה צריך לחזק / לשנות / לשפר כדי לאפשר את לאפשר מניעת התלות בסם.

כעזרה מידית, עליך להימנע, מלהיות בקשר עם אנשים איתם אתה נוהג לעשן, במקומות בהם אתה יכול להשיג את הסם בקלות יחסית ולהימנע מלהיות במצבים שגורמים לך תשוקה גדולה לעישון.
בכל פעם שאתה מרגיש שהתשוקה עומדת להשתלט עליך, דאג להעסיק את עצמך במשהו אחר, אמור לעצמך "אח"כ אני אעשן ובינתיים אעשה דברים אחרים (כמו: פעילות ספורטיבית / משחק מחשב / סרט / צא החוצה לטיול או לפגוש חברים לא מעשנים וכו')", הסח את דעתך מהתשוקה לסם.
בד"כ אם הרווחת זמן – התשוקה תדעך מאליה.
נתק עצמך מהמחשבה על הסם.

במידה ואין אפשרות להתנתק מהסם בעזרת מהלכים אלה, או ע"י תמיכה טיפולית חד שבועית, מומלץ לעיתים להשתלב במסגרות אינטנסיביות יותר, כמו: מרכז יום, קהילה טיפולית חוץ ביתית וכו'.

מומלץ בכל מקרה, לשתף גורמים במשפחה, שיכולים להיות לעזר בהפסקת השימוש.

מובן שעובדת היותך חייל, מקשה על קבלת מענה טיפולי בשירות האזרחי. יש לבדוק אם בצבא יש גורם כלשהו אותו אתה יכול לשתף בקושי שלך ולקבל אישור מיוחד להיעזר בגורם חוץ צבאי.


שאלות ותשובות – נובמבר 2011

על עישון וחרדות

 שאלה:
אני מעשן מריחואנה או חשיש ב-4-5 שנים אחרונות, בכמות של בערך ג'וינט ליום.
לאחרונה התחלתי להרגיש חרדות אחרי עישון. לפני כעשרה ימים הפסקתי לעשן לחלוטין. מאז אני סובל מתסמינים של לחץ דם, סחרחורות, כאבים ואף חרדות.

האם יש קשר? ואם כן מה ניתן לעשות?

תשובה:
אין ספק, כי לאחר שימוש של זמן רב כ"כ במריחואנה וחשיש קשה מאוד לקבל החלטה להפסיק שימוש וקשה עוד יותר להתמיד בניקיון. לגבי התחושות שאתה מתאר – הן בהחלט אופייניות לתהליך של גמילה, כידוע מדיווחים של מטופלים צרכני קנאביס.

מי שהפסיק שימוש בקנאביס, בעיקר לאחר שימוש ממושך, חווה תסמונת גמילה, שמתבטאת בדרך כלל בכאבי ראש, קושי בשינה, חוסר ריכוז, חרדה, כעס ותוקפנות. לעיתים מלווה תסמונת הגמילה גם בבחילות ובלחץ דם לא סדיר, תוצאת פגיעה במערכת העצבים המרכזית.

תהליך הגמילה אמור לקחת כשבוע עד עשרה ימים. אם לא ניכר שיפור במצב, במיוחד ברמות החרדה, כדאי להתייעץ עם רופא מומחה.

שאלות ותשובות – אוגוסט 2011

התמכרות תורשתית תוך כדי שירות צבאי

שאלה:

אני משרת כפראמדיק בצבא. לפני השירות,  הייתי מעשן חשיש ושותה אלכוהול. כך הייתי מתמודד עם בעיות אישיות. במהלך השירות נחשפתי להרבה דברים לא נעימים וחזרתי לעשן.

כל פעם שאני בבית אני משתכר ומתמסטל לגמרי. קרובת משפחה שלי, שהיתה נרקומנית נפטרה לא ממזמן ממנת יתר ואני מפחד שיש לי נטייה תורשתית להתמכרות.

אני לא יודע מה לעשות? לא יכול לפנות לעזרה גלויה בגלל פחד לאבד את הרישיון פראמדיק שלי שמבטיח לי עבודה כשאשתחרר.

תשובה:

המודעות לכך שקיימת בעיה,  כבר נותנת סיכוי טוב יותר להתמודד איתה.

הטיפול הוא דבר חיוני כדי לצאת מהסיטואציה שאתה מתאר והוא נויתן סיכוי טוב מאוד לשפר את איכות חייך.

כל פנייה לטיפול כרוכה בשמירה על סודיות. נכון שקיימות הסתייגויות מסוימות לגבי עניין  הסודיות והשמירה עליה – אך אלו מובהרות בצורה מדויקת לפני תחילתו של הטיפול.

במקרה שהצגת, הסיכוי לאפשר לעצמך חיים תקינים ותפקוד טוב – מחייב שינוי מהותי שיכול להיות מושג באמצעות התערבות טיפולית וזה הדבר העיקרי שיכול להבטיח לך אפשרות לממש את המקצוע שבו אתה מתמחה ולהתפרנס ממנו.

טיפול במסגרת הצבא, אמנם מצריך אישור מיוחד אך הוא אפשרי. אין מניעה שתשמור על מקצועך ותמשיך לעבוד בו, כמובן תוך כדי הבטחה שלא ייגרם נזק במהלך עבודתך כתוצאה משימוש בחומרים פסיכואקטיביים תוך כדי עבודה. כדי להבטיח תוצאות טובות ויציבות, למען עתידך –  יש לפנות לטיפול.

האסון שאירע במשפחתך, רק מגביר את הסיכון במצבך משום שייתכן קשר תורשתי בעניין הנטייה ההתמכרותית.

עם זאת, התערבות נכונה תוך הגברת המוטיבציה לשינוי והתמודדות עם הקשיים הרגשיים בדרך מועילה יותר, יכולים להבטיח לך חיים טובים, בריאים ומספקים.