טור דעה: האם מטפל יכול להיות מנכ"ל עמותת אל-סם?

מאת: מנכ"ל אל-סם גב' אורנה לשם

האם צריך שמנכ"ל עמותת אל-סם יהיה מטפל או שעדיף מנהל מקצועי? מה הרווח ומהו ההפסד?

כיום יש התמקצעות בעולם הניהול. מאיזה עולם תוכן צריך להגיע מנכ"ל אל סם? האם מנהל בית חולים חייב להיות רופא? האם מנהל בנק חייב להיות רואה חשבון?

האם מנהל שירות חברתי, חייב להיות עובד סוציאלי או מומחה בתחום הטיפול של העמותה? כאשר מנהל העמותה מגיע מאותו עולם תוכן מהם הרווחים של העמותה מהם ההפסדים?

הרווח:

 תכונות המטפל והמנכ"ל הן דומות. בבואנו לנתח אנשים, ישנם חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג. כל האנשים נמצאים על גבי הרצף של התכונות הללו.

מודל חמשת הגורמים ('Big Five Personality Traits') של  פול קוסטה רוברט מקרי מדברים על 5 תכונות ומסווגים את האנשים על פיהם:

מוחצנות – מופנמות -האדם המוחצן מפנה אנרגיות כלפי חוץ. הוא מעורה בחברה, פעלתן, אסרטיבי והרפתקני. המופנם ביישן ושקט.

נועם הליכות- גסות  רוח-בעל דירוג גבוה בסולם נועם ההליכות מאופיין בטוב לב, בטאקט, בנכונות לשתף פעולה ובנדיבות. יש שמקשרים גם חמימות עם נועם הליכות, ויש שרואים בה תכונה האופיינית למוחצנים. בקצה הסקאלה, גס רוח, ציני , אנוכי וקשה.

מוכוונות- פיזור מיקום גבוה בממד המוכוונות מצביע על נכונות לעבודה קשה, אחריות, מעשיות ויכולת להתמקד במטרה. האדם המפוזר, עצלחסר אחריות, ומרושל.

יציבות רגשית- העדר יציבות רגשית האדם היציב רגשית הוא רגוע, בעל ביטחון עצמי וקר רוח. לעומתו, חסר היציבות רגשית, נוירוטי נתון לרגש נחיתות ולהיסטריה ואפוף בחרדות.

פתיחות מחשבתית- צרות אופקים יצירתיות ונכונות לחקור כיוונים אינטלקטואליים חדשים ולהתעניין בשלל תחומים מאפיינות אדם בעל דירוג פתיחות מחשבתית גבוה. מוגבל בתחומי העניין שלו, בדמיון ובחיבה לאמנות.

מהן התכונות הדרושות כדי להיות מטפל?

המטפל העובד הסוציאלי, פוגש את האדם הנמצא במצב משברי. המטפל חייב לתווך, לסנגר, לייצג את המטופלים, על מנת שהמטופל יוכל להתחזק ולהתמודד עם קשייו. לכן המטפל חייב ליכולת אמפתיה גבוהה כלפי המטופלים, וליכולת גבוהה לעבודת רגשות.

לסיכום:המטפל חייב להיות בעל יכולת להשקיע אנרגיות כלפי חוץ, להיות נדיב, ממוקד מטרה, רגוע בעל ביטחון עצמי ופתוח לסביבתו.

מהם התכונות הדרושות להיות מנכ"ל?

צנוע ואסרטיבי- מעמדו לא אומר דבר על יכולותיו, וייתכן ואחרים בצוות העבודה שלו יודעים דברים שהוא אינו יודע . הוא צריך ללמוד להיעזר בהם.  על כן עליו לדעת לעבוד עבודת צוות, לדעת לסמוך על עובדיו ולדעת להקשיב להם ולוותר על האגו שלו למען טובת החברה והמטרה .

אנושי– חשוב שידע שפידבק חיובי שהוא נותן, איננו מוריד בדבר מערכו או מכוחו כמנהל. לכן עליו לדעת לדבר בצורה הנכונה ולא פעם – להתאים את עצמו לעובדים, בזמן שהוא אמור להתאים אותם לעבודה ולמטרותיה, ובעיקר להתייחס אליהם כאל אנשים העובדים אצלו ולא בתור עובדים שרק מחוץ למקום העבודה חוזרים להיות בני אדם.

יכולת גמישות –מנהל טוב צריך להתאים את עצמו למצבים שנוצרים בעבודה . לא פעם מנהל ימצא את עצמו במצבי לחץ או מצבים לא צפויים. עליו להכין את עצמו מבעוד מועד לכל סיטואציה שעלולה להתרחש, ובמידה ולא הכין את עצמו – לדעת להפיק את הלקחים אחרי שתסתיים. מנהל טוב ידע לנתב בין תהליכים שונים שמתרחשים ביצירת מדרג חשיבות ובעזרת האצלת סמכויות לעובדיו, מתוך הכרה ביכולותיו המוגבלות .

לסיכום: המנכ"ל חייב שיהיה מעורה בחברה, פעלתן ואסרטיבי. חייב שיהיה נעים הליכות, מכוון למטרת העסק, רגוע קר רוח ופתוח מחשבתית.

 דהיינו: לא רק שאין סתירה בין תכונות המטפל למנכ"ל אלא שהם משלימות אחת את השנייה. יתכן שההבדל הוא במינונים של כל תכונה.

חיסכון בזמן

מנכ"ל שהינו גם מטפל, המגיע מאותו תחום מקצועי, מבין את אותו ה"שפה" המקצועית. נחסך זמן רב בהכרות עם התחום, עם יכולת מעמיקה של הצרכים –  הן של המטופלים והן של צוות העובדים שלו.

מנכ"ל המגיע מתחום הטיפול, מכיר לעיתים קרובות, את אותם אנשי פרופסיה באותם משרדי ממשלה , באותם קרנות , באותם רשויות מקומיות. אנשים שבעבר כבר יצר עימם יחסי אימון וקשרים ובכך נחסך  זמן רב.

דהיינו: כניסתו של מטפל לעולם התוכן הניהולי יכול לחסוך זמן רב, הן בתכנים המקצועיים, והן בהכרות עם אנשי מקצוע בתחום.

החיסרון:

1.הפחתה ביצירתיות הארגונית

בעמותה, חשוב להכניס מגוון מקצועות, עובדים מפרופסיות שונות , אשר יכולות להפרות זו את זו. ברגע שהעובדים הם מטפלים עובדים סוציאליים, המנכ"ל גם הוא מתחום הטיפול יש יותר אחידות מחשבתית וקושי רב יותר ליצירתיות וכניסה של רעיונות מקוריים.

2. קיים צורך ביצירת הפרדה  ברורה בין הטיפול לניהול

מנהל שהינו מטפל, חייב להיות מודע לסכנה שיהפוך להיות "מטפל על" ולא ישמש כמנהל. זה עלול ליצור בלבול בקרב העובדים, ובקרב גורמים חיצוניים. לכן,  חשוב שהמנהל יהיה ער לבלבול העלול להיווצר וחשוב שידע לשמור על מקומו כמנהל כלפי חוץ וכלפי פנים.

 

לסיכום:

בעמותת אל-סם, המסקנה אינה חד משמעית. יש יתרונות וחסרונות בהיות המנהל מאותה הפרופסיה.

חשובה בעיקר המודעות וההבנה של החסרונות ויכולת כנה להתמודד עם חסרונות אלה.

ארגז הכלים: התחביב החדש

מאת: מיכאל אמיר, עו"ס אל-סם תל אביב

בתקופה האחרונה אנו נחשפים עוד ועוד באמצעי התקשורת, לכתבות אשר מביעות עמדה בעד הלגליזציה של סמים. כמטפלים וכאנשי מקצוע,  אנו חייבים להיות ערים לתופעה זו ולתת עליה את הדעת. העולם השתנה, הגבינה זזה. עוד ועוד מדינות מאשרות שימוש בקנאביס, אנשים יוצאים לרחובות להפגין בעד הזכות לעשן ולא להיחשב כעברייני חוק, ורבים סבורים כי שיקולים פיננסיים ופוליטיים מונעים משימוש בקנאביס להיות חוקי.

טענות שונות נשמעות מפי התומכים. רבים סבורים כי האלכוהול מסוכן פי כמה וכמה, וכי אצל רבים שימוש מזדמן בגראס לא פוגע בתפקוד, ואף הרבה פעמים מאפשר להירגע מעומסי היום. בני נוער ומבוגרים מרגישים הרבה פעמים, ששימוש במריחואנה מאפשר להם להיות ממוקדים ואף לשפר את ביצועיהם מבחינה תפקודית. רבים עוד טוענים, כי הקנאביס מאפשר להם ליצור ולהיות פרודוקטיביים יותר באומנות.

כשאנשי טיפול הנמצאים בקליניקה ומנסים להבין יותר אודות השימוש, אנו מנסים להבין את טיב השימוש, את התדירות, את הנסיבות, את הזמנים והכמויות על מנת להבין את התפקיד של הסם ובעיקר להבין את הצורך בשימוש בו. מאחורי שימוש בסמים עומד צורך. תפקידינו כמטפלים הוא לבדוק יחד עם המטופלים מהו אותו הצורך. מטופלים רבים נרתעים המילה "צורך", מאחר והיא מתקשרת הרבה פעמים "לתלות". צורך אכן לעיתים מבטא תלות, אך לעיתים קשור  לדברים אחרים.

כשאנו שואלים על הסיבות לשימוש או "מה השימוש נותן לך", אנו נתקלים בתשובות המוכרות:

"זה מאפשר לי להירגע אחרי יום לימודים", "זה כמו תחביב". "לך, יש את הטלוויזיה והמשחק כדורגל שאתה חוזר מהעבודה? אז לי יש את הסם", "זה מאפשר לי להרגיש הנאה. "אבל שלא תבין לא נכון, אני נהנה בחיים, אבל הסם מאפשר לי ליהנות יותר", "אני מאוד מסופק מהחיים, הסם פשוט מאפשר להיות אפילו יותר, אז למה לא ??", "אני לא חייב את הסם, ולמעשה אין לי בכלל צורך בו, אבל מדי פעם, כמו שמישהו מעשן, אז גם אני לוקח עם החבר'ה שלי בסבבה כמה שאחטות".

 

אולי חשוב לדעת משהו על סמים, לפני שאתם מחליטים מה הסם בשבילכם. אם להיות כנים עם עצמכם – מריחואנה היא סם פסיכו-אפקטיבי משנה תודעה. הסם מעביר אתכם ממצב רגשי X למצב רגשי Y. הייתם במצב רוח בינוני, פתאום אתם ממש מבודחים. שמעתם מוזיקה ונהניתם ממנה רק ברמה מוגבלת, הסם מאפשר לכם (כביכול) להעמיק וליהנות יותר מהמוזיקה". למעשה חווית החיים הופכת להיות אחרת, כי הסם משפיע על המצב התודעתי שלכם ומשנה את הרגש שלכם כלפי העולם וכלפי עצמכם.

הסם גם מאפשר לכם להירגע. גם הטלוויזיה או הפחמימות מאפשרות לכם להירגע (ולפעמים להתמכר), אבל חשוב לזכור שבסופו של דבר, הטלוויזיה (או הפחמימה), הם אינם חומרים פסיכו-אקטיביים. יתכן כי תחושו הנאה כתוצר לוואי של הפרשת חומרים מעוררי הנאה במוח, וזה בניגוד לסם, אשר בעצמו גורם להפרשת חומרים למוח.

סם הוא לא תחביב לשעות הפנאי. תחביב הוא דבר שאמור לפתח, להעצים ובד"כ הוא משתכלל עם הזמן. תחביב אמור להיות מלווה בהשקעה רגשית אשר מעניקה סיפוק ומפתחת את האדם מבחינה פסיכולוגית ונפשית. לעומת זאת, מריחואנה תמיד מחזירה את האדם בסוף השימוש לאותו מקום. ברגע שהשפעות פגה אתם חוזרים לאותו מצב בו הייתם טרום השימוש בדיוק, ואז המוח מתגעגע שוב לסיפוק מהיר ומיידי.

 

המוח שלנו זוכר היטב, והוא בד"כ מעדיף קיצורי דרך. למה להשקיע בתחביב הדורש השקעה? ייתכן ותאמרו – תוכנית בטלוויזיה ופחמימות זה אותו דבר. אבל אנא זכרו כי אין מדובר בחומרים פסיכו-אקטיביים. חומרים פסיכו-אקטיביים עוזרים להתנתק ולהירגע, אבל השפעתם פי כמה וכמה חזקה. הם משאירים חותם במוח, והמוח דורש לחזור שוב ושוב לאותה נקודה (עד שנוצרת סבילות).

כשאנו עושים משהו, חשוב שנבין למה אנו עושים אותו. מה המניעים שלנו, למה זה כל כך טוב לנו, על חשבון מה אנו עושים את מה שאנו עושים, מה הרווח ומה המחיר. כמה אנו מתעסקים בדבר, והאם הדבר שעושה לנו טוב באמת קידם אותנו אל עבר הטוב. כשאנו בוחנים לעומק את השימוש, אנו רואים כי האדם הרבה פעמים משתמש בחומרים כדי לעזור לעצמו להתמודד רגשית עם תסכולים. כשאדם בא ואומר: אני מעשן את הג'וינט שלי עם החברים כדי להירגע, פעם בשבוע, כדאי שישאל את עצמו ממה הוא צריך כל כך להירגע. האם אינטראקציה חברתית יכולה להיות רק כשיש סמים?

שיהיה ברור- אין כל רע בלהירגע, ליהנות, ואף לברוח לפעמים מהמציאות. השאלה היא אם אתה מודע לכך שאתה בורח. האם בין לבין אתה גם מתמודד? כמה אתה חושב על השימוש?כמה אנרגיות, זמן ומשאבים אתה משקיע בהנאה הזאת? האם כשאתה חוזר למציאות (שלא השתנתה) אתה ממשיך לנסות להתמודד, או ממשיך לחפש את המקום שייתן לך "להרגיש יותר כיף"?  בעיקר הייתי שואל – מה באמת עושה לך כיף?

הגבינה זזה. ייתכן שהסם בסופו של דבר יהיה חוקי. האם זה משנה משהו מהחיים שלכם? האם החיים שלכם יותר טובים עם גראס? איזה באסה בשבילכם. אם אתם רוצים באמת רוצים  להרגיש יותר הנאה בחיים שלכם,  למה שלא תיקחו כדורים פסיכיאטריים?? הרי בינינו, מה ההבדל? והטענה שהמריחואנה טבעית כבר לא תקפה ממזמן. יש היום בשוק תרופות טבעיות שיכולות לגרום לכם להרגיש יותר טוב, אז בעצם, אם אתה רוצים להרגיש יותר טוב באמצעות סם פסיכו-אקטיבי, אז אולי תלכו לפסיכיאטר?? לפחות תוכלו לשמור על החוק, והסיכוי שלכם לפתח התמכרות ותלות היא נמוכה משמעותית.

אני חושב שכחברה עלינו לשאול שאלות ולהיות קצת יותר כנים עם עצמנו. אם יש לכם תשובות נחרצות מדי, או ברורות מדי אז אולי אתם צריכים תמרור "עצור".

לסיכום אומר – כי הסם הרבה פעמים עוזר . עוזר להתמודד, עוזר שיהיה יותר כיף. השאלה היא אם האדם הנמצא מאחורי הסם לא הולך לאיבוד בדרך. אם האדם מבין את עצמו ואת החלטותיו ומסוגל לקחת אחריות על בחירותיו. לפעמים אנו כל כך מתעסקים בסם, שאנו שוכחים לראות את האדם שמאחורי הסם.

נכון שלא תמיד נמצא תשובות לכל השאלות המעסיקות את האדם, לפעמים אולי זה טוב, אבל חשוב שנמשיך לשאול. למעננו, למען החברה שאנו חיים בה ולמען האמונה בבני אדם, יותר מאשר "האמונה בחופש השימוש".

 

תיק פתוח: זכויות נחקרים בחקירת מצ"ח

מאת: ריקי ישי, עו"ד צבאית

חלק גדול מהחיילים ימצאו את עצמם בשלב זה או אחר בשירותם הצבאי תחת חקירת מצ"ח.

לא תמיד נחקרים יודעים מה הזכויות שלהם ובדיוק בדברים האלה מוצאים עצמם בסוף בתסבוכת קשה.

הדבר הכי נכון הוא, עוד לפני החקירה, להתייעץ עם עו"ד המתמצא בדין הצבאי והפלילי, עם זאת גם אם לא עשיתם זאת טרם הגעה למצ"ח או שנלקחתם ישירות מהבסיס עדיין ניתן לשפר את מצבכם.

ייעוץ עם עורך דין בחקירה – בשונה ממשטרה רגילה עורך דין אינו יכול להיות נוכח עמכם בחקירה במצ"ח. עם זאת יש לכם הזכות להתייעץ עם עורך דין בטלפון כאשר השיחה חייבת להיות במקום השומר על פרטיותכם ומצ"ח מחויבים לפי דין לאפשר לכם להתייעץ על עורך דין. עובדת הייעוץ עם עורך דין אינה אומרת שאתם אשמים ובכל מקרה חובה להתייעץ עם עורך דין. אם אינכם משיגים את עורך הדין שלכם טלפונית, מצ"ח חייבים להתקשר לסנגוריה הצבאית בה קיים תורן ייעוצים. מצ"ח יודעים תמיד מיהו ואיך ניתן להשיג אותו.

במידה ומצ"ח לא משיגים עורך דין עליכם לומר להם "אני רוצה לשתף עמכם פעולה אך אני מבקש קודם להתייעץ עם עורך הדין שלי" ולא לענות על שום שאלה עד אשר תתייעצו עם עורך דין.

ייעוץ טוב ונכון בחקירה יכול חסוך מכם הרבה כאב ראש בהמשך גם כאשר נראה לכם שאתם כבר מסובכים כך שלא ניתן לעזור.

בדיקות שתן –  בדיקת שתן נחשבת כחיפוש פנימי. חיפוש פנימי הוא חיפוש פולשני ולכל אדם, גם לחייל בצה"ל, יש את הזכות על שמירה על פרטיותו ואת החופש על גופו ולכן אין להכריח אותו לעשות בדיקת שתן ללא הכרח ונחיצות כפי שהם מוגדרים בחוק.

מצ"ח הרבה מאוד פעמים מבקשים דגימות שתן מחיילים ללא שקיים הכרח בחוק שמאפשר להם לדרוש זאת. דעו כי יש לכם את הזכות לסרב למסור דגימת שתן מבלי שהדבר יביא לסקציה כלשהי נגדכם.

גם במצבים בהם מצ"ח מגיעים לבסיס צבאי ונוטלים דגימות שתן מכלל החיילים, במידה ואין עליכם מידע מודיעני אמין ו/או ראיות הרי שזכותכם לסרב ולומר כי זו זכותכם לפי חוק שלא יפגעו בפרטיותכם.

הדרך היחידה בה אתם תהיו מחויבים למסור דגימת שתן היא כאשר מוצא נגדכם "צו קש"ב". צו קש"ב הינו צו של קצין שיפוט בכיר במשטרה צבאית. את הצו הזה יכול קצין שיפוט במצ"ח להוציא רק אם קיים נגדכם מידע מודיעיני אמין המסבך אתכם בעבירת סמים. שימו לב! עבירת סמים! אם קיימות ראיות בכל עבירה אחרת הרי שלא יכול להיות מוצא נגדכם צו קש"ב. בכל מקרה בקשו לראות את הצו לאחר הוצאתו.

במידה ותחליטו שלא למסור דגימת שתן חרף הצו, אתם תאשמו בעבירה של סירוב להיבדק עבירה שנכון להיום נושאת רישום פלילי (גם באזרחות). עם זאת הרישום שיופיע לכם יהיה "סירוב להיבדק"

במידה ואכן תמסרו דגימת שתן והיא תצא חיובית לשימוש בסמים אתם תאשמו בעבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן. עבירה הנושאת רישום פלילי שיופיע כ – "שימוש בסם מסוכן".

העונש המקובל בשתי העבירות הוא בסביבות 14 ימי כליאה פרט למקרים מיוחדים כדון נסיבות מיוחדות של הנאשם או חשד לשימוש בבסיס צבאי.

עדויות – מצ"ח לעיתים מזמנים לחקירה ואומרים לנחקרים כי ישנם אנשים שהעידו במצ"ח נגדם. הם יאמרו לכם שיש להם ראיות חד משמעיות נגדכם ולכן כדאי לכם כבר להודות ובכך להקטין את העונש שלכם. דעו כי הרבה מאוד פעמים מדובר בשקר שנועד להלחיץ אתכם להודות. לכן אין להאמין ל"ראיות" או ה"עדויות" שלהם ללא שהם מראים לכם אותן. לעיתים מצ"ח גם מפברקים עדויות וראיות ועליכם לבדוק היטב את הדברים שמוצגים לכם.

מדובבים – מצ"ח יושיבו אתכם בתא או במסדרון עם חיילים נוספים שהינם כביכול עצורים כמוכם אך דעו כי אלו מדובבים מטעם מצ"ח. לעיתים הם אפילו לא היו משתפי פעולה  אך מצ"ח שכנעו אותם, תוך הבטחות לטובות הנאה,  למסור להם מידע. לכן רצוי לא לדבר עם אף אחד על התיק שלכם!!!!

דוח החקירה – העדות שלכם היא שלכם. לצורך העניין אתם יכולים אפילו לכתוב אותה בכתב ידכם. לכן אם חוקר מצ"ח מתנהג לא כמו שצריך, נוהג באלימות, לא מאפשר לכם לשתות או ללכת לשירותים או כל דבר דומה עליכם לרשום זאת בעדות שלכם בעצמכם. זה גם בד"כ מביא לשינוי התנהגות החוקרים ועשוי לסייע מאוד במסגרת ניהול התיק.

 

כמובן שחשוב בכל מקרה להתייעץ עם עורך דין ואל תשכחו שרק אתם שולטים בחקירה.

 

נשמח לסייע בכל סוגיה

 

ריקי ישי, עו"ד צבאית

ישי-פז ושו"ת

משרד עורכי דין

בטיפול: לקלף את המסיכה

מאת: מורן יורמן, עו"ס מטפלת אל-סם חיפה

נועם (שם בדוי), צעיר בן 18 הגיע אליי דרך הפנייה של יועץ בית הספר. נועם לא הרבה להגיע לבית הספר, אך הקשר עם היועץ היה חזק ומשמעותי, ומתוך דאגה, חיפש היועץ מקום שיוכל להמשיך להוות עבורו מקום בטוח ומכיל. בגלל השימוש האינטנסיבי בסמים ובאלכוהול – שידך ביננו.

לפגישה הראשונה הגיע צעיר, שרירי, שנראה כי מנסה לשוות לעצמו חזות מאיימת, כמו רוצה לשדר לעולם "אל תתעסקו איתי אחרת תפגעו". יחד עם זאת קשה היה להתעלם מהעובדה שהוא מלא כריזמה וקסם אישי.

התחלנו בשיחות ההכרות הראשונות ובכל פעם נדהמתי מהכנות שבה הציג את הדברים, המשפטים שאמר היו קצרים, ומתומצתים  אבל חדים באופן מהפנט.  הוא דיבר בצורה פתוחה על העולם העברייני שגדל לתוכו, תיאר לפרטים חוויות מלאות עוצמה של "סגירת חשבונות" מול אנשים בדרכים של אלימות ותוקפנות. עם זאת, היו רגעים שבהם הראה רגישות ואכפתיות ונראה שמשהו בכל הפוזה הזאת שסיגל לעצמו נסדק, ודרכו ניתן לראות נועם אחר. התחלנו לדבר על הפערים הללו. באחת השיחות נועם אמר שהוא מרגיש שהוא טוב מדי לעולם העברייני, "אני שונה, לא באמת שייך לשם אבל אין לי אפשרות אחרת…" הדברים שאמר נגעו לליבי וחידדו את החוויה שלו שלפיה אני והוא חיים בעולמות שונים ונפרדים, אני בעולם עם חוקים וערכים של סבלנות, איפוק וחיבור לרגשות והוא בעולם פרוץ שמתנהל על ידי שליטה, כוח, כבוד. עולם שבו לא חושפים את הרגשות האמתיים שלך. יצאתי מהשיחות מלאה במחשבות: "איך בונים גשר בין העולמות האלו? איך אוכל להוכיח שנועם שיכול לבחור ולמצוא את עצמו גם בעולם נורמטיבי יותר?"

בהמשך הדרך, התחלנו לדבר ולהבין יותר מאיזה רקע משפחתי הגיע נועם וכיצד נוצרה "המסכה" של "העבריין המחוספס". נועם סיפר על הילדות בצל האלימות, על תחושת הפחד שמשתקת ברגע שמבינים שמעשה הקונדס שעשית או האיחור לשיעור שאיחרת "יעלה לך בכאב", לפעמים הפחד הוא כל כך גדול שאתה בורח ולא רוצה לחזור הביתה מעדיף לשוטט בחוץ עד שתינתן הבטחה שתביא עמה רגיעה ושלווה. התחברתי לאותו ילד מבוהל ומפוחד שאיבד שליטה על חייו ושלא משנה כיצד התנהג היה חרד שזה ייגמר באלימות. אותו ילד שיושב מולי היום, שניסיון החיים לימד אותו כיצד משיגים שליטה דרך כוחניות והפחדה, וכיצד בנה לעצמו שריון מגן שירתיע את כל מי שרוצה לפגוע בו. הילד הזה יושב מולי היום מבולבל בתוך הזהות שיצר לעצמו ובפעם הראשונה היא זרה לו והוא רוצה להשתחרר ממנה. הוא פוגש נועם אחר שהיה כלוא שם כל השנים והיום סוף סוף מוצא מקום בו יכול להוריד את המסכה".

אחרי פגישות אלו, בהן נועם מתחיל לקלף מעצמו את אותה "מסכה", הוא מגיע אליי, ובנימה קרה הוא מתחיל לשאת נאום פרידה ממני ובו הוא אומר לי "אני חושב שזו הפגישה האחרונה שלנו, שום דבר לא מצליח לי, כנראה אני לא יכול להשתנות, אני אמשיך לעשות את מה שאני יודע, כי אני לא מצליח בדרכים הרגילות, ניסיתי באמת שניסיתי… כנראה זה מה שצריך להיות".

אני שומעת את הדברים וליבי נשבר, האם באמת הוא נפרד ממני? האם זוהי הפגישה האחרונה? האם הוא מרים ידיים? האם זהו סוף הסיפור וכל אחד חוזר לעולמו? אני משתפת אותו במחשבות שלי, בכך שאני מתחברת לקושי שלו ולתחושת חוסר האונים והתסכול שממלאות אותו, אבל מצד שני, הוא אפשר לי להציץ הצצה קטנה בה הכרתי את נועם שמתחת למסכה, נועם טוב הלב, שרוצה להשתלב, להרגיש שייך ולהרגיש אהוב. אני מבקשת ממנו לחשוב שוב על הדברים על אף הקושי ומחזקת אותו על כל הדברים הטובים שאני רואה בו ועל כך שאני מאמינה בו שהוא מסוגל לעשות את השינוי. יחד עם זאת,  אני מציינת שחלק גדול בחוסר התפקוד שלו, קשור לשימוש בסמים ואלכוהול  ולכן מציעה לו לחשוב על האפשרות של גמילה שעד היום לא עמדה על הפרק.

לא עברו 10 דקות מסוף הפגישה ואני מקבלת הודעה לפלאפון בה נועם רושם שהוא החליט להיכנס לגמילה, הוא רוצה לנסות תחילה את האשפוזית, עוד לא יכול לחשוב על אפשרות ארוכה יותר, הוא מבקש שאסביר לו את חוקי המקום ואעביר לו את כל המידע כדי שיוכל לקבל החלטה בנוגע לכך. אך נראה שאת הצעד הראשון הוא עשה, הוא הבין נכון להיום אילו חיים הוא רוצה עבורו, והוא רוצה לתת לעצמו הזדמנות לחיים טובים יותר.

אט אט מפגישה לפגישה, אני מרגישה שנועם בתוך כל הטירוף של חוסר האמון מצא בי "אי של  אמון", אנחנו מתחילים מסע משותף.

מבחינתו זו רק תחילת הדרך. הדרך עוד ארוכה ומסועפת וטומנת בחובה עוד הרבה עליות וירידות, קונפליקטים, שאלות ודיסוננסים, אך הרגע הזה שנועם הבין מה הוא רוצה הוא רגע טהור ומשמעותי. אני מחזקת את נועם על בחירתו האמיצה והלא פשוטה ועל כך שיש לו את הכוח לצאת למסע הזה.

הודעות מערכת

מאת: מיכל גלוסקא

4 העונות

אם תקופת הקיץ היא עונת החופשות והנסיעות ותקופת החגים הוא עונת הנופשים ו…הנסיעות, הרי שהתקופה שבאה מיד אחרי החגים היא תקופת העומס. כמו כל שנה, גם השנה אנו חווים עומסי עבודה כבדים בתקופה הזו של השנה. אחרי הקיץ וחגים חוזרים לשגרה, לבתי הספר ולעבודה….. והעבודה מרובה. תחושה של עשייה בלתי פוסקת, מאתגרת וממלאת את הלב והנשמה. אנחנו כאן בשבילכם, גם בתקופות עמוסות בטלפון 1-700-50-50-5.

 

אמריקן אקספרס בשת"פ מבורך

לאחרונה חברה אל-סם, לשירות ייחודי דרך חברת כרטיסי האשראי אמריקן אקספרס. באמצעות השירות ניתן לתרום לאל-סם נקודות אמריקן אקספרס במקום כסף. תרומה בסך של 25 ₪ תמורת 500 נקודות. חברת אמריקן אקספרס תכפיל את התרומה ותעביר לאל-סם תרומה סך של 50 ₪ עבור כל תורם שיתרום בנקודות בפועל! המעוניינים לתרום מוזמנים לפנות אלינו בטלפון 1-700-50-50-55. כל-כך פשוט לתרום! והפעם זה אפילו לא עולה לכם כסף! תודה מראש לכל התורמים והנרתמים למען אל-סם ובני הנוער בישראל.

זוכרים את רחלי

בחודש אוקטובר 2012, נפרדנו מרחלי. נפרדנו מחברה. מאשה נפלאה, חמה ורגישה. רחלי לנגמנטל – פרנס ז"ל, שהיתה במשך שנים ארוכות המנהלת המיתולוגית של סניף אל-סם בהוד השרון. השנה במלאת שנתיים למותה, נאספו בני המשפחה הקרובה ביחד עם כל חבריה מאל-סם, אלה שעדיין עובדים בארגון וגם אלה שפרשו כנפיים ועזבו. כולם זוכרים ואוהבים את רחלי, נאספו למפגש זיכרון מרגש עד דמעות לזכרה. היו שם סיפורים ישנים וחדשים. היתה לא מעט התרגשות… של כולם, היה געגוע והמון המון אהבה. תודה לאיילת שלו, חברתה הטובה ומנהלת אל-סם כפר סבא לשעבר, על היוזמה והביצוע ביחד עם רונית בן אפריים והילה לחמן – גם הן אקס אל-סם. יהי זכרה ברוך.

לשם האיזון כפר איזון

כחלק מההבנה שהטיפול בנושא גדול כמו "סמים" נחלק בין גורמי טיפול שונים בקהילה, אל-סם ממשיכה במסורת של ביקור במרכזי טיפול שונים ברחבי המדינה, במטפלים בנפגעי שימוש בסמים. והפעם: ביקור מרגש בסוף חודש אוקטובר של עובדי אל-סם, בכפר איזון שבשדות ים. כפר "איזון" הינו כפר טיפולי-שיקומי המעניק מסגרת טיפולית לתרמילאים וצעירים,
שנפגעו מסמים או ממשברים רוחניים בארץ ובחו"ל. כאורחי הכפר, נחשפנו למקום מקסים טובל בנוף ים רוגע, לצוות אוהב מסור וחם ולשיטות טיפול ייחודיות המשלבות טיפול מערבי ומזרחי. תודה למארחינו בכפר איזון. היה ביקור מוצלח ומרגש.

יום עיון בסח'נין

בחודש נובמבר האחרון קיימה אל-סם, בשיתוף עם משרד הרווחה ועיריית סח'נין, יום עיון מקצועי בנושא עישון נרגילה. יום העיון עיון, יועד אנשי טיפול מהמגזר הערבי ובו לקחו חלק עשרות משתתפים. היום כלל שלוש הרצאות מרתקות: גב' גילה כהן, עו"ס מדריכה בשירות להתמכרויות – הרצתה בנושא: "גיוס הורים לטיפול". מר נאג'י מטאנס – רכז השירות להתמכרויות, מחוז צפון – "פיתוח שירותים לנוער, בשירות לטיפול בהתמכרויות". ד"ר חלו אליאס: "תופעת השימוש בנרגילה בקרב בני נוער ערביים בישראל". ניתן לסכם את האירוע כמוצלח, מקצועי ומעניין. להתראות בפעם הבאה!

 ב-14 בדצמבר, זה יקרה בפעם ה-12

הצגה שכל הכנסותיה קודש לפעילות עמותת אל-סם. והשנה "אלון אופיר שר לאזנבור". מופע שירי קאברים מרגש בתיאטרון היהלום. מומלץ בחום! ניתן לרכוש כרטיסים במשרדי אל-סם 1-700-50-50-55. ושוב הקרדיט והתודה הגדולה על היוזמה, ההפקה, מכירת הכרטיסים והארגון ליהודה וורדה בר היקרים שלנו. תודה מקרב לב על פועלכם רב השנים למען אל-סם.

הפעילות המשותפת של אל-סם עם מכללת רידמן

לקראת סוף דצמבר 14, תחודש זו השנה השלישית, הפעילות המשותפת של אל-סם עם מכללת רידמן. במסגרת הפעילות, יעניקו סטודנטים של מכללת רידמן טיפולים אלטרנטיביים מפנקים, למטופלי אל-סם, למתנדביה ולעובדיה. הטיפול מרגיע ומחזק בעזרת מסאז',שיאצו, רפלקסולוגיה ועוד. הטיפול המשלב גוף ונפש, ניתן בהתנדבות למשך עשרה מפגשים. מומלץ בחום!

מבצע ההתרמה בקופות המשביר לצרכן והניו-פארם

בחודש פברואר 2015, נשוב למבצע ההתרמה בקופות המשביר לצרכן והניו-פארם. כמו בשנה שעברה, גם השנה נציע מארז של 3 תחתיות קפה, ברוח "יום האהבה" החל באותו החודש, בתמורה לתרומה 10 ₪. התחתיות יימכרו בכל סניפי הרשתות ואנו מקווים שכמו בשנה קודמת, הציבור יירתם ויתרום באהבה.

 

 

שאלות ותשובות

מאת: אוהד צור עו"ס מטפל אל-סם פתח-תקווה

שאלה: אני בת  עולה 16 לכיתה י"א. אני לא ממש שותה ולא מעשנת לא סיגריות ולא שום דבר אחר. פה ושם קצת אקסל, או מיץ תפוזים עם טיפה וודקה. כל החברים שלי כן שותים אלכוהול ולא מעט. גם מעשנים גראס, וגם סמי פיצוציות. אני כל הזמן מתרחקת מזה ולא רוצה לנסות, אפילו שמציעים לי. העניין הוא שקודם כל, זה מוציא אותי חברתית מכל המעגל של אלה שכן משתמשים, ודבר שני, לאף אחד מהחברים שלי לא קרה כלום בעקבות השימוש. השאלה היא מה כבר יכול לקרות לי אם אנסה?

תשובה: את מתארת מצב לא פשוט כשאת בעצמך לא מעשנת וגם כמעט ולא שותה (מיץ עם וודקה זה "שתייה" ובפרט כשאת לא יודעת כמה אלכוהול וכמה מיץ יש בכוס), ואילו חברייך שותים ומעשנים גראס ואף סמי פיצוציות. בעצם את מתארת מצב שבו מצד אחד, יש לך קול פנימי שיודע מה מתאים לך ומה לא ואולי גם מנסה לשמור עלייך מדברים שלא בדיוק בא לך לעשות כרגע, ומצד שני, את גם שומעת את הקול של חברייך, שרוצים שתשתכרי ותעשני יחד איתם. את יודעת, אנחנו כמובן לא מכירים אבל נראה לי שאם פנית אלינו להתייעצות זה בגלל שאת יודעת שלא ממש בא לך לעשות את הדברים שחברייך עושים ואת מחפשת דרך שלא לעשות אותם ועדיין להרגיש "אחת מהחבר'ה" ולא להיות יוצאת דופן. אולי גם בגלל זה את רוצה לשמוע שלא יקרה כלום אם תנסי ואולי באמת לא יקרה כלום. מצד שני הנערות והנערים בני גילך, שאני רואה כאן כל יום, כן קרו להם דברים ובעיקר דברים רעים בעקבות עישון. למשל בעיות זיכרון ובעיות שינה, לעיתים בעיות במערכת העיכול ואף מקרים של אישפוז במצב מסכן חיים, בעקבות שימוש בסם פיצוציות. זאת כמובן מעבר לכל הקשיים הרגשיים שהשימוש לרעה באלכוהול וסמים עלול לגרום – מאוד לא הייתי רוצה שחלילה משהו כזה ייקרה לך. לסיכום, אני חושב שאת נמצאת בצומת: מצד אחד רצון לא לעשות דברים שאת לא שלמה איתם, ומצד שני סקרנות לדברים חדשים וגם אולי קצת לחץ חברתי לנסות אותם ולהיות כמו כולם. אני חושב שפנייתך לייעוץ יכולה להיות התחלה של התבוננות על האפשרויות שעומדות בפנייך, עם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. אני מזמין אותך ומקווה שתצרי איתנו קשר ושניפגש בסניף בקרבת מגורייך ושביחד נוכל לחשוב מה אפשר לעשות כדי שתקבלי את ההחלטות שהן הכי נכונות והכי מתאימות לך.

 

בדיקות שתן ופעולת מנע בבסיס צבאי ומשמעות הסירוב למסור דגימת שתן למצ"ח

מאת: עו"ד ריקי ישי

 

לעיתים קרובות יחידת המשטרה הצבאית עורכת פעולות מנע  – כלומר בדיקות שתן אקראיות לחיילים. משמעותן של פעולות המנע, הינן הכנסת כלל חיילי היחידה לחדר, לקיחת חוגרים, סגירת דלתות, ובקשה מהחיילים לגשת עם שוטרי מצ"ח ולמסור דגימת שתן.

 

עליכם לזכור בראש ובראשונה, אינכם חייבים למסור שתן לשוטרי מצ"ח בפעולות מנע!!!. וזוהי זכותכם המלאה ולכן אסור בשום אופן שתענשו בכל צורה שהיא על כך כולל ענישה מהמפקדים.

 

שוטרי מצ"ח עובדים בשיטת "מצליח". הם לא אומרים לחיילים כי הם אינם חייבים למסור שתן. נהפוך הוא, הם נותנים את התחושה כי החייל חייב למסור שתן.

 

דעו שלא רק שאינכם חייבים אלא שקיימים לא מעט מקרים בהם חיילים מסרו שתן למצ"ח, נמצאו חיוביים ולבסוף כתב האישום בוטל על ידי סגן הפרקליט הצבאי הראשי, מכיוון שהעו"ד הצליח להראות כי דגימת השתן נלקחה שלא כדין.

 

אם כן, למרות מה שאומרים לכם שוטרי מצ"ח – אינכם חייבים למסור שתן כל עוד אין עליכם מידע ספציפי (כלומר שאתם בדוקאים) וגם אז אינכם חייבים. המצב היחיד בו מחויב חייל למסור שתן הוא במצב בו קצין שיפוט בכיר במצ"ח (קש"ב) מוציא לכם צו. אם הוציאו לכם צו קש"ב ותסרבו לו – נכון להיום לעבירה זוהי עבירה בעלת רישום פלילי מופחת בעקבות תיקון חוק השיפוט הצבאי.

אם תקיימו את הצו ותצאו חיוביים לשימוש בקנאביס, אוטומטית תחשבו כמי שהשתמשו בסמים אלא אם תצליחו להוכיח כי הסם נכנס אליכם ללא ידיעתכם.

 

דוגמא לטענות שנטענו: שימוש פאסיבי בגראס (מריחואנה) – מאוד לא סביר וקשה להוכיח כי המצאות של קנאבנואידים (חומר פעיל של מריחואנה כשהוא משתחרר בגוף) בשתן בשל שימוש פאסיבי. תלוי במשקל האדם, החדר בו ישב וכמות המעשנים (קנאבנואידים נתפסים ברקמות שומן ולכן אנשים שמנים נתפס להם הסם בשתן יותר מרזים, צריך להיות חדר קטן מאוד וכמות גדולה של מעשנים וגם אז תלוי בכמות הסם שנמצאה בשתן) עם זאת היזהרו, היה מקרה של חייל אשר ציין כי היה נוהג לשבת ליד אביו כמעט כל יום, בזמן שזה היה מעשן, וכך נתפסו שרידי הסם בשתן שלו. השופטת העירה שגם אם היתה מאמינה שזה המצב היא היתה מרשיעה אותו כיוון שישיבה עם מעשן באופן יומיומי מלמדת על רצון לבצע שימוש פאסיבי אשר גם הוא יכול למסטל.

אכילת עוגות פרג כתירוץ לחשד לשימוש בהרואין – התקבלה טענה של חיילת אשר טענה כי אכלה הרבה עוגות פרג לאחרונה כיוון שפרג מכיל חומר המשתחרר בשתן כמו הרואין.

אי ידיעה מוחלטת איך הגיע הסם לשתן – היה מקרה אחד בו השופטת האמינה לחייל אשר טען כי אין לו שמץ של מושג איך הגיע הסם לגופו אך הוא טוען בתוקף כי לא נטל סמים.

 

מצבים בהם פעולת מנע תחשב בלתי חוקית ודגימת שתן שניטלה בה ונמצאה חיובית לא תביא להעמדה לדין או לביטול כתב האישום:

א.      כליאה בחדר מסוים

ב.      נעילת דלתות או/ו עמידה ליד הדלת למנוע יציאה

ג.       לקיחת חוגרים ואי מסירתם חזרה עד שמוסרים שתן

ד.      אמירה כי כולם חייבים למסור דגימת שתן

ה.      רמיזה או אמירה כי מי שלא ימסור שתן יעמוד לדין

ו.        גם אמירה או רמיזה של מפקדים כי מי שלא ימסור שתן יספוג סנקציות כלשהן

ז.        אי הסברה של מצ"ח כי לא קיימת חובה למסור את הדגימה

ח.      ביצוע הפעולה מעט לפני יציאה הביתה כגורם לחץ נוסף.

 

ישנם לא מעט מקרים בהם כתבי אישום נמחקו בשל שילוב של מספר דברים מהרשימה לעיל. כלומר למרות שנמסרה דגימה, נמצאה חיובית והוגש כתב אישום בגין שימוש בסם מסוכן, נעשתה פניה של עו"ד לסגן הפרקליט הצבאי הראשי אשר הורה על מחיקת כתב האישום.

 

דעו כי בעיקרון מפקדכם כן יכולים לומר לכם היכן להיות. עם זאת אתם רשאים לפנות למפקדים ולאנשי מצ"ח ולהסביר להם בשפה מכובדת ושלווה כי אינכם מעוניינים למסור שתן ולא תעשו כן כי זוהי זכותכם לפי החוק, ועל כן אתם מבקשים לצאת מהפעולה בתקווה שיאשרו לכם – בכל מקרה לא תהיו חייבים למסור שתן אלא לפי המפורט לעיל.

 

כמו כן דעו כי בכל שלב, אתם רשאים לא לומר מילה ואף לא חצי מילה עד שאתם משוחחים עם עו"ד. מצ"ח חייבים לתת לכם לשוחח עם עו"ד בטלפון. אם אין לכם עו"ד שאתם מכירים באופן אישי שמתמחה ספציפית בענייני צבא, רצוי שתיוועצו עם עו"ד מהסנגוריה הצבאית. למצ"ח יש טלפונים של עו"ד מהסנגוריה וישנו תמיד עו"ד תורן אשר זמין 24 שעות. אם הוא נרדם או לא עונה – פשוט אל תדברו. אל תעשו טעויות לפעמים מילה לא במקום יכולה לסבך אתכם.

בטיפול: התחלה של דרך …

מאת: עלמה פרץ, עו"ס מטפלת אל-סם חיפה-נהריה

 

באחד הבקרים צלצל הטלפון במשרדי, על קו אם לארבעה ילדים. פונה מודאגת לבתה בת ה- 16.

 

אוסנת (שם בדוי), אשה בת 40, מספרת כי עבר עליה סוף שבוע קשה מאוד, כשגילתה כי בתה, (ירדן שם בדוי) – נערה בת ה-16 משתמשת בסמים. היא מאוד לחוצה, מוטרדת ומתלבטת איך להגיב.

 

אני מבקשת ממנה לספר לי יותר על ירדן ועל התקופה האחרונה ומבינה כי כבר שנתיים שהיא מרגישה שמשהו עובר על הילדה. היא לא מספרת לה שום דבר באופן במפורש, אבל ברור לה שמשהו קרה. משהו שגרם לבת  שלה להשתנות. ירדן הייתה נערה לבבית ופתוחה, שמחה וחייכנית. במשפחה הייתה תמיד מוקפת חום ואהבה וגם בלימודים הייתה תלמידה טובה. אבל זה זמן רב שזאת לא ירדן שהיא מכירה.

כיום ירדן היא נערה מופנמת  וסגורה, היא אינה בוטחת באנשים, לא משתפת את המשפחה בחוויות שעוברות עליה ואינה משקיעה בלימודים.

"הרגשתי בזמן האחרון שמשהו קורה, אבל לא ידעתי לשים את האצבע … ירדן הייתה מסתובבת בחוץ בערבים, מבלה עם חברה פחות טובה וכשהגיעה הביתה, הייתה מאוד עצבנית ותוקפנית כלפיי.  אני מנסה להתקרב אליה ולהבין מה קורה אצלה בחיים – אבל היא לא מאפשרת. מה לעשות? אני מרגישה שהילדה שלי צריכה עזרה, אבל אין סיכוי שהיא תסכים לבוא לטיפול".

 

אני מקשיבה לאוסנת. הלב שלי תמיד יוצא אל ההורים המודאגים. הידיעה שמשהו לא בסדר עם הילד שלך ואתה לא יודע מה הבעיה ומה לעשות בנידון , מדירה שינה מעיניהם , גורמת למחשבות קשות ולפחדים .

 

*"אוסנת , אני מבינה את הדאגה שלך, אני לא יכולה להרגיע אותך כרגע, שהכל בסדר, כי אני מאמינה שיש משהו מאוד נכון וחזק באינטואיציה של הורים ואם את מרגישה שמשהו לא בסדר, כנראה משהו באמת לא בסדר .. "מה שכן, אני יכולה להבטיח לך שאנחנו איתך ונעזור לך לחשוב ביחד מה לעשות וננסה להיפגש עם ירדן כדי לאבחן האם יש בעיה שמצריכה לטיפול."

 

בתוך הרגעים האלה של השיחה, אני מרגישה, איך הידיעה שיש עם מי לדבר בלי לפחד, בלי שיפוטיות בלי לחוש בושה,  גורמת לאוסנת אט אט תחושת הקלה. יחד אנחנו ממשיכות לשוחחץ תוך כדי שיחה, עולות שאלות רבות שקשורות בגבולות: "האם לאפשר לירדן לצאת בסוף שבוע עם חברים? עד איזה שעה?", "איך להגיב להתקפי הזעם שלה ואיך לשכנע אותה לבוא לשיחת אבחון ראשוני?" .

 

מספר ימים לאחר מכן, אוסנת מתקשרת שוב. היא מספרת כי שוחחה עם בתה, ואמרה לה שהיא אוהבת אותה מאוד ומרגישה שמשהו לא פשוט עובר עליה. שחשוב לה שהן ידברו ויהיו פתוחות אחת עם השניה. אוסנת הבטיחה לבתה, שלא תכעס ולא תשפוט אותה, רק תנסה לעזור ככל שתוכל. אוסנת מספרת, שהגישה הזאת, עזרה מאוד, וגרמה לירדן לשתף בעולמה הפנימי. ירדן סיפרה לאמה על השימוש שלה בסמים מסוגים שונים. על כך שבזמן האחרון היא  מרגישה ממש רע, ושיש לה כאבים בגוף וקושי להרדם בלילות.

 

אני מסבירה לאוסנת שכל התופעות שתיארה, הן תופעות מוכרות שנובעות כתוצאה משימוש בסמים. אני ואוסנת מנסות לתאם פגישה לי ולירדן, אבל מבינות שבשלב זה היא לא תסכים להגיע. בגלל הנסיבות ובגלל שהסיפור של ירדן נגע לליבי, אני מציעה שאני אגיע אל ירדן הביתה, לטריטוריה הבטוחה והמוכרת שלה, באופן חד פעמי, על מנת ליצור את הקשר הראשוני עם ירדן.

בבוקרו של יום המחרת, הגעתי לביתה של ירדן . הבית יפה ומטופח, בחצר חתולה מתפנקת בשמש ואת פניי מקבלת אוסנת בלבביות. "אני כל כך מודה לך שבאת…זה לא ברור מאליו…" היא אומרת. אני נכנסת לבית ואנחנו מתיישבות במטבח, אוסנת מגישה לי משקה קר, תוך שהיא מספרת שירדן התעוררה לא מזמן והיא מתארגנת. בינתיים אני מתעדכנת במה שעבר עליהן בימים באחרונים. "אני רוצה לספר לך עוד משהו" אוסנת פותחת בדברים, "לפני 10 שנים עברתי מקרה דומה ומאוד קשה ועכשיו הכל חוזר אליי… אחי נפטר משימוש בסמים … אני עד עכשיו מרגישה אשמה שלא הצלחתי לעזור לו ". אני מביטה בעיניה של אוסנת ורואה את הכאב  הגדול ואת הפחד, שגם הפעם חלילה, דברים יתדרדרו. "אני מרגישה אשמה על כך שלא הצלחתי לעזור לאחי בזמן ואני לא מוכנה שזה יקרה גם עם ירדן " .

אוסנת התלבטה איתי האם לשתף את ירדן בסיפור המשפחתי וברגשות שלה לגביו. אני חיזקתי אותה והמלצתי לה לשוחח עם ירדן על מה שעברה עם אחיה. אולי זה יאפשר הבנה וקירבה  גדולה יותר בניהן. קירבה שתוכל וודאי לתרום להמשך התהליך.

 

בעודנו מדברות ירדן ירדה במדרגות, אמרה לי "היי" קצר והלכה להכין לעצמה משהו לשתות, "בא לך שנצא החוצה קצת לדבר?" שאלתי . "בסדר" היא עונה ויוצאת לחצר.

אני שותקת, מביטה בה… היא מצידה מחכה שאוביל את השיחה, אני מרגישה כמה הזהירות והרגישות חשובה כאן ברגע הזה. זהו המפגש הראשון שלנו , ואני כבר יודעת שהרושם הראשוני, הוא זה שיכול להביא להחלטה אם להמשיך בתהליך ולהגיע לשיחות או להביא להתנגדות ולויתור על המשך הקשר.

 

אני שואלת את ירדן לשלומה והיא עונה בקצרה, שעוברים עליה כמה ימים קשים. אני מבינה ממנה שכבר 3 ימים שהיא לא משתמשת בסמים והקושי שעליו מדברת, נובע גם ממצבה הפיזי (קשור לתסמינים גמילה משימוש בסמים),  וגם ממצבה הנפשי שכולל חרדות חברתיות ופחד שמישהו יפגע בה.

 

אני מחזקת את ירדן על "ימי הנקיון" ובעדינות רבה אני מבררת איתה, האם היא מפחדת כי כבר קרה לה בעבר מקרה שפגעו בה, ירדן מאשרת שאכן נפגעה.  חשוב לי להסביר לה שאני מבינה שעברה חוויות מאוד קשות ושבטח לא קל לה, לספר עליהן ואולי זה גם מוקדם מידי עבורה. אבל לי שתדע שאני מבינה על מה היא מדברת.

אני מספרת לה שהרבה מהמטופלים שלנו באל-סם נכנסו לשימוש בסמים ואלכוהול מתוך כאב גדול, שהם שנושאים עימם בעקבות פגיעה פיזית, מינית או  נפשית שחוו בעברם. אני מסבירה שברגע שהיא תהיה מוכנה ותרצה לשתף, אני אהיה מוכנה להקשיב ולתמוך בה ולנסות למצוא ביחד איתה דרכים להתמודד עם החוויות הקשות.

 

בשיחות הבאות, התחלנו אני וירדן לעבוד על התמודדות עם חרדות והתקפי הזעם, שמביאים אותה בסופו של דבר להשתמש בסמים. אנחנו מתרגלות באופן קבוע מצבים יומיומיים מחייה של ירדן וחושבות על דרכים חדשות ושונות לווסת את הרגשות.

זוהי התחלה של דרך חדשה, תחילתו של מסע משותף. הקשר הטיפולי בנינו נרקם מפגישה לפגישה, אני מבחינה שירדן כבר פחות מסוגרת, היא מגיעה לפגישות  עם חיוך קטן ונראית יותר נינוחה וזה נפלא.  מנסיון אני יודעת שעוד צפויות לנו הפתעות ומכשולים לעבור, אבל יש בי אמונה בירדן ובכוחות שלה לצאת אל חיים חדשים.

 

אני מקדישה לירדן את השיר "יוצא אל האור" של אהוד בנאי.

"חוצה את העיר,  עולה על ההר,
ממשיך על הים, ממשיך גם מחר.
חותך באויר, בין הבתים,
יוצא אל האור, אל חיים חדשים.
 
לך עליו, עלה עליו עכשיו, מלאכי ציפורים מעליך,
מלווים את צעדיך מרחוק נדלק אור.
אל תסטה כדי שתוכל לחזור." 
 
 

טוב לדעת: הכול אני יכול בחופש הגדול…

מאת: לייקי גרוניק, מנהלת מרכז מניעה ארצי – עמותת אל סם.

 גיל ההתבגרות הוא שלב מאתגר, הן עבור ההורים והן עבור ילדיהם המתבגרים. בגיל זה  המשימה ההתפתחותית קוראת לילדים לתפוס מרחק מהוריהם ולבנות לעצמם אישיות נבדלת ועצמאית. לשם כך עליהם לבדוק מה הם חושבים ומה נכון להם.

לא פעם, התחושה השלטת של הורים למתבגרים היא איבוד שליטה. כללי המשחק השתנו, הילדים חיים בבועה, מצב רוחם משתנה מרגע לרגע, קשה לתקשר איתם, לעקוב אחריהם וכמעט בלתי אפשרי לנהל אותם. אם תחושות אלה מלוות את ההורים במהלך שנת הלימודים, קרוב לוודאי שבתקופת החופש הגדול, הם יחושו מוצפים. המתבגר ישן ביום ומבלה בלילה, מסתובב סהרורי ועייף, מבלה שעות מול מסך המחשב או הסמארטפון, משועמם עד צוואר בלי החברים אבל גם  ביחד איתם.

בגיל ההתבגרות, החברים הם מרכז הקיום ודיי מהר הם הופכים להיות מקור ההזדהות של המתבגר. המתבגרים מתלבשים אותו דבר, מסתרקים אותו דבר, מתאפרים אותו דבר ומדברים אותו דבר. לעיתים זה מוציא את ההורים משלוותם, אבל חשוב להבין שזה עוד החלק הקל. המצב הופך למורכב הרבה יותר, כאשר קבוצת השייכות והתמיכה הופכת לקבוצת סיכון, ובשם הלחץ החברתי, היא גוררת את המתבגר ל"אזורי דמדומים".

מתבגרים נוטים לקחת סיכונים: ללכת על הקצה, לטעום ולהתנסות, לבדוק עד כמה ניתן למתוח את הגבולות. זה קורה בנהיגה, בטיולי שטח מאתגרים, בהימורים, במפגשים עם אנשים מפוקפקים וגם בשימוש בסמים ובאלכוהול שהפכו כידוע למכת מדינה.

בין הסיבות לשכיחות השימוש בסמים ובאלכוהול בגיל ההתבגרות, ניתן למנות את משבר הזהות, הנובע מהשינויים המרובים המתרחשים בגיל ההתבגרות הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית; בעיות ומריבות עם ההורים או האחים; משפחה לא מתפקדת; מצב סוציו-אקונומי נמוך; הורים, אחים, חברים אשר משתמשים בחומרים ממכרים; התעללות מינית; לחץ חברתי; חינוך לקוי; הזנחה; כישלונות; הפרעות נפש.

 

בין התסמינים של מתבגרים אשר משתמשים בסמים ואלכוהול ניתן למנות: שינוי פתאומי וקיצוני באישיות ובהתנהגות; ירידה בלימודים; מצבי רוח משתנים בצורה קיצונית; התנהגות חסרת אחריות; עצבנות, התפרצויות זעם ואלימות; איבוד עניין בתחביבים ובחברים; בעיות ריכוז חריגות; התנהגות סודית ושקרים; שינוי בצורה החיצונית על ידי שינוי לבוש, תסרוקת, משקל גוף; לבישת בגדים ארוכים אשר מכסים את הידיים גם כשחם; מעורבות חברתית עם אנשים הידועים כמשתמשים בסמים או באלכוהול; גניבה; דיבור מוזר ולא ברור; בעיות זיכרון. נשמע מאיים? כנראה שכן.

אז מה באמת יכולים הורים למתבגרים בעידן המאה העשרים ואחת לעשות, על מנת למזער את הנזקים הפוטנציאליים הטמונים בשילוב של גיל ההתבגרות והחופש הגדול?

1. להיזכר בגיל ההתבגרות שלהם: ההיזכרות היא תרגיל מצוין שעוזר להורים להיכנס באמת לנעליים של ילדיהם ולהבין את המניעים והצרכים שלהם. אמפתיה לא תזיק.

2. הזמנים השתנו: אמירות בנוסח "כשאנחנו היינו ילדים הכול היה שונה" לא יועילו ואולי אף יזיקו. כל העולם השתנה ולכן אין זה רלוונטי להזכיר את תקופת הילדות ההורית. ובכלל, אמירות שיפוטיות וביקורתיות משיגות פעמים רבות את ההיפך הגמור.

3. עשו שימוש במידע: בעידן האלקטרוני, זורם המידע באופן רציף ועקבי. באופן כזה, כמעט מדי שבוע מתפרסמות ידיעות על הרעלת אלכוהול, אלימות כתוצאה משתייה, אשפוזים בבתי חולים לאחר שימוש בסמי פיצוציות, השפעות פסיכוטיות לאחר שימוש בגראס ועוד. ייטיב ההורה לעשות אם יבחר לשוחח עם מתבגריו על האירועים הללו, תוך מתן כבוד לדעותיו ותפיסותיו של המתבגר, אך מבלי שיוותר על הבעת דעתו כמבוגר אחראי.

4. חשוב לספק למתבגרים מידע רלוונטי ואמין (אותו ניתן למצוא באתר אל סם) כגון: מהי שתייה בטוחה, מה זה סם פיצוציות, גראס איננו משחק ילדים, שאיפת דבק מגע יכולה להרוג וכן הלאה.

5. הכר את החבר: עודדו את ילדיכם להזמין חברים הביתה. לא תמיד זה נוח ושקט אבל יכול להרגיע את ההורים ולמתן התנהגות פרועה של המתבגרים.

6. לעודד תקשורת פתוחה וטובה במשפחה: חשוב לדבר עם המתבגר בכבוד, לתת בו אמון, להעניק לו חיזוקים חיוביים על התנהגות ראויה, לשמר זמני איכות משותפים, לשתף ולהשתתף בחוויות.

 

אם לא יועיל – בטח לא יזיק.

חופשה מהנה ובטוחה

הודעות המערכת

מאת: מיכל גלוסקא, מנהלת פרוייקטים עמותת אל-סם

בשל מבצע "צוק איתן" לא התאפשרה שליחת העיתון במועדו הקבוע והמתכונן- ב- 1/8/14. על כן, החלטנו להפיצו ב- 1/9/14 ולשנות מעתה את מועדי ההפצה הבאים באופן קבוע. מעתה יופץ העיתון בחודשים ספטמבר, דצמבר, מרץ ויוני בכל שנה. החודש מוגש לכם העיתון עם התכנים המקוריים שאמורים היו להיות מופצים בחודש אוגוסט. למרות שיש בו התייחסות לחודשי וחופשת הקיץ, אנו מאמינים שיש חשיבות למידע גם בימי שגרה, שבתות וחגים, וחופשים שאינם "החופש הגדול". אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ומועילה. הזדמנות זו, נאחל שנה טובה ומבורכת, שנת שלום ושקט והרבה בריאות ובשרות טובות.
 

סוף שנה תחילת חופשה: עם סיום שנת הלימודים ותחילת החופש הגדול, אנו באל-סם, כמו גם בבתי הספר, עוברים לעבודה במתכונת ובקצב שונה. בחופשת הקיץ, כשבני הנוער נמצאים ללא מסגרת מסודרת, ומבלים זמן רב עם חברים מחוץ לבית, הם עלולים למצוא עצמם במצבים סיכוניים כמו שתייה מופרזת, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, התנהגות אלימה, צריכת סמים וכו' זאת מבלי שיהיה מי (מורה/ יועצת/מנהל וכו') שיאבחן ויפנה לטיפול בעת הצורך. דווקא בתקופה זו, כשהילדים פורקים עול, חשוב שההורים ישמו עין ולב לילדם. אם משהו משתנה בהנהגות, בהרגלי השינה, חברים חדשים שצצים פתאום, התקפי זעם וכדומה,  אנא פנו לייעוץ. אל תהססו. אנחנו כאן בשבילכם: 1-700-50-50-55.

כן? לא? בעצם למה לא?: בחודשים האחרונים עלתה ביתר שאת בתקשורת הפורמלית והבלתי פורמלית, שאלת הלגליזציה של סמים "קלים" כן או לא. אל-סם נדרשה לא אחת לעמדתה בנושא. כעמותה שמטפלת בבני-נוער, לפעמים אפילו בילדים בגילאי 12-13, אל-סם רואה חשיבות גדולה בשמירה עליהם מפני חוקיותם וזמינותם של סמים "קלים". חשוב לאל-סם להבהיר כי החוק אם וכאשר יכנס לתוקף, חייב לשמור מפני "זליגה" של סמים לידי בני הנוער. החוקיות צריכה להיות מוגבלת ולא "כל דכפין ייטה ויצרוך".

סיורי לילה: בחודש ספטמבר 2014, יתקיים סיור מיוחד ומרתק, לעובדי אל-סם וחברי הועד המנהל של העמותה, "בחצר האחורית" של ת"א. הסיור יתקיים באזור התחנה והמרכזית בת אביב, במסגרתו נחשף לחיים הקשים של הזונות בכלל ושל בני הנוער העוסקים בזנות בפרט, הנרקומנים וחסרי הבית שמסתובבים שם בלילות (וגם בימים). אנו רואים חשיבות רבה לקיום סיור מסוג זה, הן ברמה המקצועית והן ברמה החברתית. הסיור יתקיים בסיועו ובהדרכתו האדיבה של יואב בן ארצי, יואב בן ארצי – מנהל טיפול נפגעי התמכרויות שיקום אסיר ודרי רחוב בעיריית תל אביב-יפו.

זה שהולך וזה שבא: קיץ היא תקופה של שינויים ומעברים. גם אצלינו באל-סם קורים מספר שינויים באגף כח האדם והייתי רוצה לנצל את הבמה הקטנה הזו, כדי להיפרד ולהגיד "תודה רבה" ודרך צלחה לאלה שנפרדים מאיתנו: לתרי פרבר – מנהלת גיוס משאבים, לאתי אונדמן – עו"ס חיפה שאמנם עזבה את אל-סם אבל שנשארה איתנו כעובדת עיריית חיפה, לעידו רומיאנק – עו"ס פרדס חנה שעוזב אותנו לטובת הגשמת חלומות בחו"ל, לאורלי שמש הוותיקה – עו"ס הוד השרון שיוצאת להשתדרג בלימודים, לאוולין אופיר היקרה – מזכירת סניף חיפה המסורה והמקסימה, לליאת הררי – עו"ס יוקנעם ואור עקיבא שיוצאת לחופשת לידה, לנועז כהן ולטלי גורדוס – סטודנטים (סטאז'רים) לעבודה סוציאלית שסיימו בהצלחה את תקופת ההתמחות שלהם. תודה בהצלחה רבה לכולכם. את העובדים החדשים: מורן יורמן, עו"ס חיפה שחזרה אלינו מחופשת לידה, טלי גת – עו"ס יוקנעם ואור עקיבא ואיילון ירחי – עו"ס פרדס חנה, נברך בברכת "ברוכים הבאים ובהצלחה רבה"! יתר המשרות יאוישו בקרוב.

אסיים בברכת חופשה בטוחה ושקטה לכלוםבהנהגות, בהרגלי השינה, חברים חדשים שצצים פתאום, התקפי זעם וכדומה. צורך. בסגנון ובאופי אחר.!