טור דעה: האם מטפל יכול להיות מנכ"ל עמותת אל-סם?

מאת: מנכ"ל אל-סם גב' אורנה לשם

האם צריך שמנכ"ל עמותת אל-סם יהיה מטפל או שעדיף מנהל מקצועי? מה הרווח ומהו ההפסד?

כיום יש התמקצעות בעולם הניהול. מאיזה עולם תוכן צריך להגיע מנכ"ל אל סם? האם מנהל בית חולים חייב להיות רופא? האם מנהל בנק חייב להיות רואה חשבון?

האם מנהל שירות חברתי, חייב להיות עובד סוציאלי או מומחה בתחום הטיפול של העמותה? כאשר מנהל העמותה מגיע מאותו עולם תוכן מהם הרווחים של העמותה מהם ההפסדים?

הרווח:

 תכונות המטפל והמנכ"ל הן דומות. בבואנו לנתח אנשים, ישנם חמש תכונות בעלות השפעה ניכרת על אישיות האדם ועל האופן שבו הוא מתנהג. כל האנשים נמצאים על גבי הרצף של התכונות הללו.

מודל חמשת הגורמים ('Big Five Personality Traits') של  פול קוסטה רוברט מקרי מדברים על 5 תכונות ומסווגים את האנשים על פיהם:

מוחצנות – מופנמות -האדם המוחצן מפנה אנרגיות כלפי חוץ. הוא מעורה בחברה, פעלתן, אסרטיבי והרפתקני. המופנם ביישן ושקט.

נועם הליכות- גסות  רוח-בעל דירוג גבוה בסולם נועם ההליכות מאופיין בטוב לב, בטאקט, בנכונות לשתף פעולה ובנדיבות. יש שמקשרים גם חמימות עם נועם הליכות, ויש שרואים בה תכונה האופיינית למוחצנים. בקצה הסקאלה, גס רוח, ציני , אנוכי וקשה.

מוכוונות- פיזור- מיקום גבוה בממד המוכוונות מצביע על נכונות לעבודה קשה, אחריות, מעשיות ויכולת להתמקד במטרה. האדם המפוזר, עצלחסר אחריות, ומרושל.

יציבות רגשית- העדר יציבות רגשית האדם היציב רגשית הוא רגוע, בעל ביטחון עצמי וקר רוח. לעומתו, חסר היציבות רגשית, נוירוטי נתון לרגש נחיתות ולהיסטריה ואפוף בחרדות.

פתיחות מחשבתית- צרות אופקים- יצירתיות ונכונות לחקור כיוונים אינטלקטואליים חדשים ולהתעניין בשלל תחומים מאפיינות אדם בעל דירוג פתיחות מחשבתית גבוה. מוגבל בתחומי העניין שלו, בדמיון ובחיבה לאמנות.

מהן התכונות הדרושות כדי להיות מטפל?

המטפל העובד הסוציאלי, פוגש את האדם הנמצא במצב משברי. המטפל חייב לתווך, לסנגר, לייצג את המטופלים, על מנת שהמטופל יוכל להתחזק ולהתמודד עם קשייו. לכן המטפל חייב ליכולת אמפתיה גבוהה כלפי המטופלים, וליכולת גבוהה לעבודת רגשות.

לסיכום:המטפל חייב להיות בעל יכולת להשקיע אנרגיות כלפי חוץ, להיות נדיב, ממוקד מטרה, רגוע בעל ביטחון עצמי ופתוח לסביבתו.

מהם התכונות הדרושות להיות מנכ"ל?

צנוע ואסרטיבי- מעמדו לא אומר דבר על יכולותיו, וייתכן ואחרים בצוות העבודה שלו יודעים דברים שהוא אינו יודע . הוא צריך ללמוד להיעזר בהם.  על כן עליו לדעת לעבוד עבודת צוות, לדעת לסמוך על עובדיו ולדעת להקשיב להם ולוותר על האגו שלו למען טובת החברה והמטרה .

אנושי- חשוב שידע שפידבק חיובי שהוא נותן, איננו מוריד בדבר מערכו או מכוחו כמנהל. לכן עליו לדעת לדבר בצורה הנכונה ולא פעם – להתאים את עצמו לעובדים, בזמן שהוא אמור להתאים אותם לעבודה ולמטרותיה, ובעיקר להתייחס אליהם כאל אנשים העובדים אצלו ולא בתור עובדים שרק מחוץ למקום העבודה חוזרים להיות בני אדם.

יכולת גמישות -מנהל טוב צריך להתאים את עצמו למצבים שנוצרים בעבודה . לא פעם מנהל ימצא את עצמו במצבי לחץ או מצבים לא צפויים. עליו להכין את עצמו מבעוד מועד לכל סיטואציה שעלולה להתרחש, ובמידה ולא הכין את עצמו – לדעת להפיק את הלקחים אחרי שתסתיים. מנהל טוב ידע לנתב בין תהליכים שונים שמתרחשים ביצירת מדרג חשיבות ובעזרת האצלת סמכויות לעובדיו, מתוך הכרה ביכולותיו המוגבלות .

לסיכום: המנכ"ל חייב שיהיה מעורה בחברה, פעלתן ואסרטיבי. חייב שיהיה נעים הליכות, מכוון למטרת העסק, רגוע קר רוח ופתוח מחשבתית.

 דהיינו: לא רק שאין סתירה בין תכונות המטפל למנכ"ל אלא שהם משלימות אחת את השנייה. יתכן שההבדל הוא במינונים של כל תכונה.

חיסכון בזמן

מנכ"ל שהינו גם מטפל, המגיע מאותו תחום מקצועי, מבין את אותו ה"שפה" המקצועית. נחסך זמן רב בהכרות עם התחום, עם יכולת מעמיקה של הצרכים –  הן של המטופלים והן של צוות העובדים שלו.

מנכ"ל המגיע מתחום הטיפול, מכיר לעיתים קרובות, את אותם אנשי פרופסיה באותם משרדי ממשלה , באותם קרנות , באותם רשויות מקומיות. אנשים שבעבר כבר יצר עימם יחסי אימון וקשרים ובכך נחסך  זמן רב.

דהיינו: כניסתו של מטפל לעולם התוכן הניהולי יכול לחסוך זמן רב, הן בתכנים המקצועיים, והן בהכרות עם אנשי מקצוע בתחום.

החיסרון:

1.הפחתה ביצירתיות הארגונית

בעמותה, חשוב להכניס מגוון מקצועות, עובדים מפרופסיות שונות , אשר יכולות להפרות זו את זו. ברגע שהעובדים הם מטפלים עובדים סוציאליים, המנכ"ל גם הוא מתחום הטיפול יש יותר אחידות מחשבתית וקושי רב יותר ליצירתיות וכניסה של רעיונות מקוריים.

2. קיים צורך ביצירת הפרדה  ברורה בין הטיפול לניהול

מנהל שהינו מטפל, חייב להיות מודע לסכנה שיהפוך להיות "מטפל על" ולא ישמש כמנהל. זה עלול ליצור בלבול בקרב העובדים, ובקרב גורמים חיצוניים. לכן,  חשוב שהמנהל יהיה ער לבלבול העלול להיווצר וחשוב שידע לשמור על מקומו כמנהל כלפי חוץ וכלפי פנים.

 

לסיכום:

בעמותת אל-סם, המסקנה אינה חד משמעית. יש יתרונות וחסרונות בהיות המנהל מאותה הפרופסיה.

חשובה בעיקר המודעות וההבנה של החסרונות ויכולת כנה להתמודד עם חסרונות אלה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה דבר המנכ"לית, ידיעון דצמבר 2014, ניוזלטר. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.