"מרכז שחף" – חדר עיון וספרייה

בתחנת אל-סם תל אביב, ברח' פקיעין 7, הוקם מרכז מידע  בנושא סמים ע"ש שחף בר ז"ל.

במרכז המידע, ספרות מקצועית, מחקרים אודות סמים, תוכניות מניעה, מידע טיפולי וספרות יפה. ניתן למצוא חלק מן החומר בשפות אנגלית וערבית.

 בין הנושאים השונים בספרייה:

v          סמים ובני נוער.

v          סמים וספורט.

v        הורים, ילדים וסמים.

v          טיפול במתמכרים ובילדי מכורים.

v          סמים בצבא.

v          סמים והחוק.

v          גזרי עיתונות ומידע על סמים והשפעתם.

 הספרייה הוקמה לשימושו של קהל רחב ומגוון:בני נוער, סטודנטים, אנשי מקצוע, הורים ואחרים –  ללא תשלום.

בספרייה ניתן לצפות בקלטות וידאו, להקשיב לדיסקים ולהשתמש במחשב ובאינטרנט.

ניתן להשאיל קלטות תמורת ערבות, או לרוכשן ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

על שחף בר ז"ל: 

ב- 1997 בהיותו בן 18 שנה בלבד, התאבד שחף בר ז"ל  בתליה כתוצאה משימוש בסמים.

"להורים אין מידע, אין מודעות ואין ידע בנושא הסמים", אומרת אימו ורדה בר, "גם אנחנו כהורים לא ידענו כלום בנושא הסמים. אפילו כשמצאתי מריחואנה אצל שחף בחדר לא ידעתי מה זה. כשהוא אמר לי שזה דשא, וזה באמת נראה כמו דשא, האמנתי לו. אבל אי ידיעה אינה פותרת מעונש ואני קיבלתי עונש".

מאז האסון שפקד את המשפחה לפני 15 שנה, התגייסו ההורים, יהודה וורדה בר, לטובת עמותת אל-סם, במסגרתה עושים כל שביכולתם על מנת לקדם את נושא המודעות לנגע הסמים בקרב בני נעור בארץ. בשנים האחרונות מכהן יהודה בר, כיו"ר אל-סם. ורדה האם עסוקה במסעות הסברה, מספרת את סיפורם הכואב בתקשורת, בהרצאות בפני תלמידים, חיילים, הורים, מורים יועצים ואנשי מקצוע. על אף הכאב הכרוך בכך, ורדה רואה בכך שליחות חשובה, כצוואה אותה הותיר לה בנה שחף.

תופעות השימוש בסמים דומה מאוד לתופעת גיל ההתבגרות", אומרת ורדה בר. "אצל שחף בגיל ההתבגרות הבחנו בתופעות וסימפטומים שונים. הוא היה ישן הרבה, לא מתעניין בסביבה, עצבני מאוד, לא רצה להתרחץ, חלה ירידה דרסטית בלימודיו, הוא איבד את דפוסי ההתנהגות של ילד מחונך והפסיק לומר "תודה ובבקשה", דבר שהיה בדמו. שחף שהיה תלמיד מצטיין וספורטאי מצטיין השתנה, אישיותו השתנתה. הרבה מאוד זמן בבוקר הוא היה קם עם עיניים אדומות. אני לתומי חשבתי שמי שלא ישן בלילה והולך לבלות, בטח יקום עם עיניים אדומות. לא ידעתי שעיניים אדומות זה אחרי עישון סמים, חשבתי שזה רק עייפות. ואפילו אם מטפטפים חומר להורדת האדמומיות בעיניים, זה עדיין לא מקטין את האישון. אלו סימנים שפעם לא ידעתי".

בכדי לעזור לשחף להתמודד עם מה שחשבו "סימפטומים של גיל ההתבגרות", הם שלחו אותו לפגישות עם פסיכולוג. בין לבין התחילו שמועות על סמים ורק כששחף נעצר על ידי המשטרה כשהיה כבר בן 16 וחצי, הבינו ההורים שיש אמת בשמועות.

ורדה בר: "הידרדרותו של שחף לסמים החלה כנראה בכיתה ט'.

בתחילה הוא השתמש בגראס והתמכר לו. הוא היה מעשן בוקר, צהרים וערב ובלי הגראס הוא היה נכנס ל"קריז". מהאינטרנט הוא הוציא מרשמים והחל לרקוח אקסטזי וסמים נוספים. כשחשדתי שמשהו קורה, התחלתי לחטט לו בחדר ומצאתי את המעבדה שהוא הכין. מסתבר שהוא היה עושה תהליכים כימיים עם בנזין, חומצת מלח וספריי של יתושים. היו נעלמים לי כל הזמן בבית תרסיסים לג'וקים ולא ידעתי לאן עד שגיליתי אצל שחף את המעבדה. באותה תקופה הוא היה מסתובב עם חבורת "בני טובים" מהאזור. מסתבר שהם ידעו מה שחף עושה ולא אמרו לנו כלום. השימוש אצלו בסמים נבע מאינטליגנציה גבוהה, המלווה בסקרנות רבה ורגישות יתר. לאחר שהוא נעצר, התחלנו להתרוצץ בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים על מנת לבקש עזרה, אולם זה כבר היה מאוחר מידי ומצבו הלך והתדרדר עד שהתאבד".

על מרכז המידע ע"ש שחף בר:

בגלל חוסר הידע והמידע שבידי הציבור, החליטו בני הזוג בר להנציח את שם בנם ע"י הקמת ספריה מקצועית ומרכז מידע בשיתוף עם עמותת אל-סם בת"א.

סגור לתגובות.