מהו סם ? / מאת רותי רק m.s.w מנהלת מקצועית לשעבר באל-סם.

סם הינו כל חומר המוכנס לגוף שלא לצורך הזנה או ריפוי ומשנה את ההכרה.

 

מעגל הקסמים

מאת רות ל. רק – M.S.W.

מנהלת מקצועית ארצית של אגודת אל סם

אחד הדברים שצעירים לא אוהבים לשמוע זה הטפות מוסר בנוגע למה שמותר ואסור להם לעשות. אחד הנושאים היותר מדוברים במסגרת האסור והמותר הוא שימוש בסמים.

הסמים נמצאים בכל מקום כמעט: במסיבות בדיסקוטקים בפאבים ואפילו בבתי הספר. בעיקר  מדובר על מריחואנה ואקסטזי  אבל יש גם סמים קשים יותר. הטענה הרווחת בקרב המשתמשים היא שזה לא ממכר ,שמדובר בסמים קלים ולא מזיקים שבסך הכל גורמים למצב רוח טוב והופכים את המסיבה לעוד יותר כיפית ממה שהיא.

אבל בתחנות הייעוץ והטיפול לנוער של אגודת אל סם  רואים את הצד השני של המטבע. אתם אולי שואלים את עצמכם: למה העובדים ומתנדבים  הרבים בעמותה מקדישים כל כך הרבה מזמנם וממרצם להתמודדות עם תופעת השימוש בסמים ובהשלכותיה. אנו לא ממעיטים חלילה בחומרתן של בעיות אחרות והשלכותיהן על חיינו כפרטים וכחברה, אולם מי שנחשף לעובדות נתונים וסיפורי חיים-הממחישים את עוצמת הבעיה היקפה חומרתה ופגיעתה- לא יכול להישאר אדיש.

 

בוודאי כבר קראתם ושמעתם- ועוד תקראו ותשמעו- הרבה על סוגי סמים השפעותיהם והנזקים לטווח קצר וארוך על המשתמשים. אולם לא זו כוונת מאמר זה. הפעם בחרתי להתייחס לקשר שבין סמים והנאה ואכן יש ביניהם קשר הדוק שכן מטרת השימוש בסמים היא להשיג מיד תחושה נעימה ומהנה. אולם השימוש בסמים לצורכי הנאה,מסכן את היכולת הטבעית של האדם לחוש רגשות ותחושות נעימים אלו באופן טבעי וספונטני.

רוב הצעירים שהחלו להשתמש בסמים מדווחם כי הסיבה היא תחושת הכיף וההנאה שנגרמת להם כתוצאה מכך.החוויה המענגת הזו מושכת אותם לשוב ולהשתמש בסמים. אלא שתחושות אלו מאפיינות בעיקר את שלבי השימוש הראשונים. בשלבי השימוש המאוחרים יותר נוספים לכך רגשות לא נעימים כגון חוסר שקט,עצבנות,עצבות,דיכאון,פחד,וחרדה. המשתמש מרגיש צורך עז להתגבר על הרגשות הרעים הללו והדרך המועילה ביותר ,מבחינתו,להתגבר על כך ולהשיג הרגשה טובה יותר,היא באמצעות השימוש בסם.

השאיפה להרגשה טובה,להנאה,לשמחה ואושר היא אוניברסלית ומשותפת לכל בני האדם. היכולת לחוות רגשות אלו מהווה,למעשה את אחד היסודות המגדירים את הבריאות הנפשית של כל אחד מאיתנו. יחד עם זאת משימת ההתבגרות כרוכה בהכרה כי תחושת אושר תמידית אינה ריאלית. החיים מזמנים התמודדויות ומכשולים המעלים גם אי נוחות ורגשות קשים. התמודדות מוצלחת עם נקודות הקושי יכולה להפוך לאתגר שמימושו מאפשר למצוא פתרונות ובסופו של דבר לתרום לתחושת החיות שלנו ולהצלחתינו לחוש שלמות וסיפוק.

הסמים מהווים סוג של קיצור דרך כימי להרגשה טובה. הבחירה בקיצור דרך זה מסכנת את היכולת לייצר ולחוות את אותה הרגשה שבה כל כך חפצים.

 

מחסום דם במוח

 

כאשר אנו מדברים על סמים,אנו למעשה מתיחסים לקבוצת חומרים מיוחדת,המסוגלת לחדור מחסום ביוכימי בגוף הנקרא "מחסום דם-מוח"B.B.B- Blood Brain Berier ולייצר שינוי בפעילות המוחית. המוח הוא, למעשה, האיבר המורכב ביותר בגוף והוא אחראי על כל הפעולות שאנו מבצעים.רגשות תחושות ידיעות מחשבות זכרונות ורעיונות כמו גם נשימה תנועה וכדומה-כל אלו מופקים כתוצאה מפעילות המוח.מכלול פעילות המוח מכתיב למעשה,את המהות הייחודית של כל אדם. בעבר נחשב המוח ל"קופסא שחורה" אך עם התקדמות הטכנולוגיה והמחקר אנו יודעים יותר ויותר על דרכי הפעילות שלו. מסרים ופקודות בין תאי המוח מועברים באמצעות נוירוטרנסמיטורים המסתתרים ונקלטים בין תאי המוח כתוצאה מגירויים פנימיים או חיצוניים. כאשר אנו נחשפים לחוויה טובה כגון ריח טוב,טעם טוב נשיקה או חיבוק אוהבים,הנעימים לנו אנו מרגישים טוב. חוויה זו נשמרת במוחנו והמוח מתפעל אותנו לרצות ולהשיגה שוב. נוירוטרנסמיטורים חשובים במערכת זו- הנקראת מערכת התגמול- הם הדופמין והסרוטונין,הפעילים ומפעילים במוח תחושות של הנאה.

 

כאשר מכניסים לגוף חומר פסיכו-אקטיבי (גם אם הוא לא הוגדר בחוק כ"סם") הוא מצליח כאמור לחדור לתוך המוח ולהפעילו לתגובה כאילו נחוותה חוויה מענגת.כלומר להגביר את פעילות הנוירוטרנסמיטורים הללו אם ע"י שחרורם המוגבר או ע"י מניעת ספיגתם. בשל מערכת התגמול נוצרת במוח זיקה בין נטילת החומר להרגשה הטובה,מה שגורם לרצון לחזור על כך שוב ושוב. אם כך,לצורך לקחת שוב סמים יש הסבר כימי ומה שנתפס בעבר כהתמכרות פסיכולוגית,מובן היום יותר כדחף ביוכימי שנוצר במוח.

 

כאשר הסם משנה את הדרך בה חומרים אלו משוחררים ונקלטים באופן טבעי- הולכת ונשחקת יצירתם וקליטתם כתגובה לאירועים חיצוניים ופנימיים  והיכולת להנות מגירויים שאינם סמים,הולכת וקטנה.

 

ב- NIDA המכון האמריקאי העוסק במלחמה בסמים,נבדקה נוכחות של סרוטונין במוח רגיל,לעומת מוח שנפגע משימוש באקסטזי. בבדיקה ניתן לראות בבירור את רמת הפגיעה במוח שבועיים לאחר הפסקת השימוש בסם ו-7 שנים לאחר הפסקת השימוש.מתברר כי אפילו 7 שנים אחרי הפסקת השימוש בסם,רמת הנוכחות של הנוירוטרנסמיטור לא הצליחה לשוב ולתקן את הפגיעה.יש לציין כי נוירוטרנסמיטורים אלו – מלבד השפעתם על מרכזי ההנאה במוח-פעילים גם בתחום הזיכרון והלמידה,ומחקרים מצביעים על פגיעה ישירה בתפקודים אלו.


סגור לתגובות.