אז למה ואיך זה קרה לי? הרי ממש לא התכוונתי…

מאת: ענת הוצלר, עו"ס MSW,

בשנה האחרונה מעידים יותר ויותר בני נוער שלא התכוונו לעשן מריחואנה ,בטח לא בגיל הצעיר ובכל זאת מצאו את עצמם מעורבים ומסתבכים באופנים שונים עקב עישון המריחואנה.

ניתן להבין מדבריהם כי מצאו עצמם נסחפים אחרי רוח התקופה, הזמינות הגבוהה, הבלבול במסרים וקלות הראש ביחס לעישון. בניגוד לעבר כשהמסר לגבי נזקים שיכולים להגרם מעישון מריחואנה במיוחד בגיל הצעיר היה ברור ,בני הנוער מעידים שקיימת כיום אוירה כאילו הכל מותר וכאילו המריחואנה לא רק שהיא לא פוגעת אלא אפילו מומלצת כי היא מחזקת ומרפאה. כשמטפלי אל סם שואלים אבל איך? למה? התשובה האוטומטית שלהם היא: הנה יש "מריחואנה רפואית". אם היא יכולה להזיק אז למה לא מדברים על זה? למה מדברים כל הזמן רק על הסגולות הרפואיות של המריחואנה? למה מדברים כל הזמן על הלגליזציה?

המטפלים באל סם מוצאים עצמם לא אחת מול בלבול גדול, לא רק בקרב בני הנוער, אלא גם בקרב הורים המתנגדים לשימוש ילדיהם במיוחד בגיל הצעיר ,אבל מוצאים עצמם לא אחת בחוסר אונים מול המידע המגמתי "המרגיע כביכול", שמוציאים הילדים מתוך אתרים בעלי ענין לקידום הלגליזציה, כדי להצדיק את העישון בפני הוריהם, אתרים בהם אין איזכור ולו הקטן ביותר גם לגבי נזקים שיכולים להווצר כתוצאה מהמריחואנה. השיווק האינטנסיבי והסתרה האמת מבני הנוער שעלולים להיות לעישון המריחואנה גם נזקים נלווים כמו התמכרות ופגיעה תיפקודית ורגשית, במיוחד אם מתחילים לעשן בגילאים הצעירים, גובל בחוסר אחריות, שלא לומר על גבול ההפקרות המוסרית, כי מה אכפת שיש אנשים שמכניסים עצמם למעגל הסיכון בגילאים צעירים ויכולים אולי להיפגע? העיקר "שאני אוכל לעשן בנחת."

כל נסיון של גופים שונים כמו אל סם, בריאות הנפש או חוקרי מוח להכניס מידע גם לגבי נזקים אפשריים כדי שהציבור יוכל לבחור על פי מידע עדכני ולא חד- צדדי נתקל בבוז, בזלזול ובביטול של מצדדי המריחואנה ובכך נמנע שיח אמיתי ואמין וברור שידם על העליונה כי רווח מידי הרבה יותר קל לשווק, גם אם הוא עלול לעיתים לגרום נזק בטווח הארוך.

ובחזרה לחדר הטיפול: רוב בני הנוער הבאים לטיפול בטוחים בהתחלה שהשימוש שלהם נובע מצורך חברתי בלבד, נמצא בשליטה ואין בו שום דבר מעבר לזה. כאשר עולים הקשרים נוספים כמו הרגעת חרדה, כאב, קושי ולחץ ,כשמגלים שבלי שהתכוונו לכך היתה בתקופה האחרונה גם עליה בלתי מבוקרת בארועי ובתדירות העישון ושלעיתים העישון שבעבר היה רק עישון חברתי גלש לעישון גם כשנמצאים לבד בבית, הם ממש מופתעים. חלקם גם מופתעים לגלות שבתקופה שבה החלו לעשן בתדירות ובכמויות גבוהות יותר נוצרו אצלם חוסר חשק וחוסר מוטיבציה לעשות דברים שפעם עשו בקלות יחסית כמו לקום בבוקר לבית הספר, לעשות ספורט ועוד. חלקם שמים פתאום גם לב, שאם נמצאים באי שקט ועצבנות או להיפך רגועים, קשור לא רק להורמוני הגיל אלא גם לפעמים לשאלה אם עישנו היום או לא.

כשבני נוער אלה מחליטים לעשות מעשה ולהפסיק לעשן עבור עצמם ולא בגלל שאמרו להם הם מגלים לעיתים קושי רב בין היתר בגלל המחשבה איך יתווכו זאת לחבריהם בלי להישמע או להיחשב פתאום ל"מוזרים". הם חוששים שעלולים להפסיד או לותר על חלק מחבריהם עקב זאת. השינוי שהם עוברים עם עצמם בתהליך הטיפול עוזר להם לא רק להתמודד טוב יותר עם משימות הגיל והחיים ללא עישון אלא גם לעמוד מאחורי החלטתם בלי פחד או חשש חברתי.

אז נכון, זה לא תמיד קורה ולא לכל אחד יש נזק נצפה ובטח לא מידי. נכון, יש אנשים עם בעיות רפואיות מוכרות שמצריכות בצדק טיפול תרופתי של מריחואנה, רק חשוב שתרופה זו כמו כל תרופה אחרת תינתן באופן מבוקר ומפוקח ומותאם לצרכי החולה. מכאן ועד לאופוריה המשווקת לגבי נפלאות "המריחואנה הרפואית" לכלל הציבור באשר הוא המרחק רב מאד.

אם מצדדי הלגליזציה כל כך בטוחים בצידקת דרכם יואילו נא להיות הגונים ,לעשות דין לנפשם ולפרסם גם את הנזקים שיכולים להגרם לחלק מהאנשים ובמיוחד לבני הנוער מהחומר אותו מקדמים, שאם לא הם חוטאים הן לעצמם והן לכלל הציבור אותו רוצים לייצג.

אז עד שזה יקרה הנה כמה נקודות למחשבה עבור המתבגר והוריו:

• בניגוד לסברה הרווחת שקנאביס הוא חומר קל ולא מזיק קנאביס הוא חומר פסיכו- אקטיבי ומכאן יש לו השפעה על פעילות המוח והתפתחותו באופנים שונים וכמו ההשפעות המרגיעות שלו יש לו גם השפעות פוגעניות.

• האונה המצחית של המוח האחראית על יכולת הוויסות, יכולת השליטה ויכולת החשיבה הגבוהה מסיימת את התפתחותה לאחר גיל
ההתבגרות. שימוש במריחואנה לפני סיום התפתחות המוח עלול לפגוע בהתפתחות יכולות אלו ולפגוע במיצוי הפוטנציאל הקוגנטיבי של המתבגר.

• המריחואנה פוגעת לטווח קצר ביכולת הזכרון )דבר שמשתנה עם הפסקת השימוש( ומכאן יכולה לפגוע למתבגר בפוטנציאל הלימודי שלו.

• מתבגרים עם הפרעות קשב יטו יותר להיעזר בקנאביס על מנת להרגיע את הסימפטומים של עוררות היתר יחד עם זאת דווקא ההשפעה החיובית על קשיי הקשב תעלה את הסכנה ליצירת תלות בהמשך.

• בנוסף, מתבגרים החווים קשיים רגשיים מסיבות שונות ונעזרים באפקט המרגיע של החומר כסוג של "ריפוי עצמי" חיצוני, יזניחו ויוותרו על טיפול יעיל למצוקתם דבר שעלול לקבע את קשייהם ולגרום לנזק בהמשך דרכם.

• היכולת לוויסות ושליטה בדחפים משמעותיים מאד גם לבנית יחסים בניאישיים וחברתיים טובים. פגיעה או צמצום ביכולת זאת עקב פגיעה בהתפתחות האונה המצחית עלולים לייצר קשיים חברתיים ובינאישיים עם הסביבה .

• שימוש קבוע בקנאביס עלול לייצר עייפות רבה ולהביא לתסמונת חוסר מוטיבציה כמו גם לגרום לשינויים בלתי מוסברים במצבי הרוח. במקרים מסוימים מקשרים אותו גם להתקפי חרדה ולדיכאון.

למרות הבלבול הקיים בקרב ההורים ומתבגרים ולמרות שבשלבים הראשונים בד"כ יש מעט מאד סממנים חיצונים לעישון הקנאביס חשוב שההורים המודאגים לגבי השימוש בגיל זה, יבנו אמירה משותפת בנושא, אותה יציגו לילדם ובכל מקרה גם אם לא יוכלו למנוע לחלוטין את העישון חשוב שיהיו ערים ויפנו לעזרה או ימליצו לילדיהם לפנות לעזרה במידה ויחושו שהם עדים לשינויים בלתי מוסברים ובלתי הגיוניים במוטיבציה, בהתנהגות ובמצבי הרוח של ילדם עקב עישון הקנאביס.