קליטה ספטמבר 17

משרד הקליטהlogo104x161

 

 

 

 

פרויקט מתבגרים במעגל קבוצתי

עבור יהודים רבים נחשבה עלייה לארץ ישראל כביטוי מוחשי למחויבותם לדת היהודית. עבור יהודים אלו , עליה לארץ ישראל הינה מימוש החלום של דורות רבים.  עם זאת, יש העולים לישראל מסיבות שונות ובשל גורמים נוספים . תהה סיבת העלייה לארץ אשר תהה ההתאקלמות במדינה חדשה מהווה אתגר לא פשוט למשפחות ובמיוחד לבני הנוער.

נוער עולה מתמודד בו זמנית הן עם מצבי מעבר ומשבר של תהליכי הגירה והן עם תהליכי התבגרות. בנוסף לקשיים אלה, במקרים רבים גם המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה נמוך. בשל כך נוער העולה ובני העולים מהווים קבוצת סיכון גבוהה לשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול.

קבוצות מניעה של אל סם ומשרד הקליטה הוקמו על מנת לסייע לנוער זה ולנסות למנוע את הסיכונים העומדים בפניו. הקבוצות חושפות את בני הנוער לתכנים של שייכות, העצמה וזהות, ומסייעות לבני הנוער הללו להתמודד עם האתגרים העומדים לפניהם הן כעולים והן כמתבגרים, בכל הנוגע לסיכון השימוש בסמים ובאלכוהול.

הקבוצות מופעלות משנת 2011 על ידי עמותת אל-סם ובשיתוף פעולה עם משרד הקליטה והעליה.  מטרתן, מניעת שימוש בסמים ובאלכוהול. קבוצות המניעה מועברות על ידי שני מנחים: האחד הינו עובד סוציאלי המומחה בעבודה עם בני נוער בכלל ומומחה לתחום ההתמכרויות בפרט. המנחה השני הינו מדריך מקצועי האחראי להפעלת פעילות פנאי חווייתית כמו: ריקוד, בישול, קרב מגע, אילוף כלבים, גרפיטי, מוזיקה ועוד.

במהלך שנת 2016 התקיימו 17 קבוצות בכל רחבי הארץ, במתכונת של 12 מפגשים לקבוצה. במקביל לקבוצות שהופעלו, החל תהליך מחקרי שמטרתו הייתה לבדוק את יעילות הקבוצות .

שאלת המחקר הייתה :

האם פעילות הקבוצה תורמת לחיזוק השייכות ההעצמה והזהות העצמית של המשתתפים בה ?

לצורך כך, נבחרו חמש קבוצות המייצגות את ההטרוגניות של התכנית בהיבטים שונים, כגון: גודל הקבוצה, מין המשתתפים, מוצא המשתתפים (הן מבחינה הומוגנית והן מבחינה הטרוגנית) סוג הפעילות, שוני בתדירות המפגשים, מבנה המפגשים וכו'.

בדיקת  שאלת המחקר התבצעה על בניית שאלון הכולל פרמטרים של זהות והעצמה. את השאלון מילאו העו"סים על סמך תכנים שהועלו במפגשים על ידי המשתתפים . בחינת שאלת המחקר התבצעה על ידי שילוב של שאלונים אלו וניתוח סיכומי המפגשים שנכתבו על ידי העו"ס לאחר כל מפגש.

הממצא המשמעותי והבולט שנמצא במחקר מצביע על כך שהפעילות במסגרת הפרויקט אפשרה למשתתפים לעבור תהליך שבמהלכו יש עיסוק בסוגיות הקשורות לזהות, שייכות והעצמה, ושהשתתפות בקבוצה תורמת לחוסן אישי בהיבטים מניעתיים. במובן זה, המחקר אושש את הנחת העבודה של הפרויקט, את שאלת המחקר ואת הרקע התיאורטי המלמד שחיזוק חוסן אישי באמצעות פלטפורמה קבוצתית מחזקת סוגיות של זהות, שייכות  ומסוגלות.

ממצא נוסף שבלט בממצאי המחקר היה שהעיסוק בסוגיות נעשה באופן המותאם למוצאם של המשתתפים וכי אופן העיסוק בתכנים הושפע  מהסממנים התרבותיים של אותה הקהילה. עוד, נמצא שמשום שאופי הסדנא הינו חוויתי, הוא אפשר לנערים/נערות לפתוח סוגיות בהיבט הרגשי-חברתי, תוך שימוש בפלטפורמה של הסדנא.

כמו כן, ניכר היה שבחירת הסדנא לכל קבוצה התאימה למאפיינים התרבותיים של המשתתפים, כך שהפעילות החווייתית תרמה הן בהיבט של תרומה אישית לכל משתתף ובעיקר תרומה קבוצתית. דוגמא להבדלים בין האוכלוסיות והפעילויות השונות שהועברו ניתן לראות בשוני בשתי הקבוצות הנ"ל:

  1. בקבוצת נערות שעלו ממערב אירופה ואמריקה, מדינות בהן התרבות השולטת דוגלת בגיבוש זהות עצמית בצורה אינדיווידואלית (כלומר, התרבות מחזקת את הפרט כיחיד ולא כקולקטיב), עלו בתחילת המפגשים תכנים של חוסר הבנה והתנגדויות לפעילות כקבוצה, בשל החשש כי הדבר מתייג אותן כבעייתיות. עם זאת, בהמשך המפגשים, תוך כדי פעילות של סדנת הדרמה, המשתתפות הגדירו ציפייה מחודשת מהשתתפותן בקבוצה, ומצאו מכנה משותף כקבוצת שייכות .צורך שלא קיבל הכרה לפני כן למרות היותן עולות המתמודדות עם כל המשמעויות של הגירה בגיל ההתבגרות .
  2. מנגד, בקבוצת נערות מקהילת בני המנשה, תרבות הדוגלת בגיבוש זהות עצמית כזהות קבוצתית, לא היה ביטוי של נפרדות או עצמאות של כל אחת מהמשתתפות בתחילת הפעילות. עם זאת, תוך כדי התהליך הקבוצתי באמצעות סדנת הבישול, הנערות נחשפו לאפשרות להכיר את עצמן בפן אינדיווידואלי כדבר מחזק כאשר הן נתקלות במצבים של קונפליקט פנימי וזהותי.

ממצאים אלה מעידים על פעילות פורה ורצון להמשך, במיוחד בשל הייחודיות של פרויקט זה – שילוב תכני המניעה תוך כדי פעילות חווייתית.

במהלך שנת 2017 התקיימו כ 13 קבוצות מניעה ברחבי הארץ ובמקביל הוחלט להמשיך ולבצע מחקר הערכה שמטרתו להעמיק בחקירה איכותנית (באמצעות תצפיות וסיכומי מפגשים) של העברת הפעילות.

בשונה מפרויקטים אחרים, הייחודיות של פרויקט "מתבגרים במעגל קבוצתי", הינו התוספת של הפעילות החווייתית כמחזקת את תכני המניעה .

שאלת המשך המחקר הינה –

כיצד פעילות הפנאי תורמת ועוזרת להעצים את הנוער ולגרום להם לתחושות של שייכות, העצמה, זהות עצמית?

לקראת אמצע 2018 יתקבלו תוצאות של מחקר זה .

מבצעי המחקר: אשחר, ארגון שרותי חברה ורווחה בע"מ;

יעל דובר – מבט מן הצד .